אני איטר יד ועקב כך אני מניח תפילין ביד ימין של כל אדם לפעמים מזדמן לי שהתפילין שלי אינם איתי ואני לא מוצא תפילין של איטר יד כיצד עלי לנהוג כשאני מניח תפילין של ימיני?

בשביל לענות על שאלתך יש להקדים שתי הלכות המובאות בשולחן ערוך הלכות תפילין ומקורותיהם:
א) איתא בגמרא מסכת מנחות (לה ב) "אמר רב יהודה קשר של תפילין.. וצריך שיהא כלפי פנים כדי שיהו ישראל לפנים ולא לאחור".
ובפירוש דברי הגמ' "וצריך שיהא כלפי פנים" כתב ה'נמוקי יוסף' (הלכות תפילין ח א ד"ה 'וצריך') וזה לשונו: "בקשר של תפילין של יד מיירי שלא יהא הקשר מבחוץ לסוף הזרוע אלא מבפנים שהוא כנגד הלב".
היינו הנמוקי יוסף מפרש שדברי הגמ' נסובים על תפילין של יד שצריך שקשר היו"ד בתפילין יהיה בצד פנים של הזרוע באופן שיהי' כנגד הלב. וכן פירש רב האי גאון (הובא ב'עיטור' הלכות תפילין ח"ד נ"ט ג) את דברי הגמ' האלו.
ומשום כך פסק המחבר בשו"ע (כ"ז ב): "המנהג הנכון שיהא היו"ד של קשר תפלה של יד לצד הלב והתפלה עליו לצד חוץ".
ב) כתב הבית יוסף (ד"ה 'כתוב') וזה לשונו: "כתוב בתרומת הדשן דבקצת מקומות נוהגים לתקן קשר של תפילין של יד בענין שכשמניחים אותן בזרוע המעברתא שבה הרצועה עוברת מונחת לצד הכתף והקציצה לצד היד ובקצת מקומות נוהגים לתתן איפכא שהקציצה מונחת לצד הכתף והמעברתא לצד היד וכתב דאין קפידא בדבר כולי האי עכ"ל ועכשיו נהגו כל העולם כמנהג ראשון שהמעברתא לצד הכתף והקציצה לצד היד".
כלומר בספר תרומת הדשן הביא שני אופנים שונים כיצד יש להניחם על גבי הזרוע: אופן ראשון בצורה כזו שהמעברתא (= החלק בבית בו עוברת הרצועה) תהי' מונחת לצד היותר קרוב לכתף. האופן השני בצורה הפוכה היינו שהמעברתא לצד היד – לכיוון המרפק. וכתב הבית יוסף שנהגו העולם כמנהג הראשון להניח את התפילין באופן שהמעברתא תהי' לצד הכתף.
ואכן כך פסק המחבר בשו"ע (שם ג): "המנהג הנכון לתקן שהמעברתא שבה הרצועה עוברת תהא מונחת לצד הכתף והקציצה לצד היד".
והנה במקרה שיש לאדם המניח תפילין על יד שמאל תפילין של איטר או להיפך לאיטר יש רק תפילין של אינו איטר הביא ה'ביאור הלכה' (שם ס"ג ד"ה "המנהג הנכון לתקן") שני אופנים כיצד יש לנהוג – דעת ה'שבות יעקב' ו'ארצות החיים' – יהפוך התפילין באופן שחלק המעברתא במקום שיהי' לצד הכתף יהי' לצד המרפק ועל ידי כך קשר היו"ד שבתפילין ישאר ליד הלב וה'חיי אדם' חלק על כך ולא הביא עצה זו.

וכתב ה'ביאור הלכה' שיש לנהוג כ'שבות יעקב' והסיבה שיש לנהוג כמותו הוא משום שדין זה שקשר היו"ד צריך להיות צמוד ללב חמור יותר מהדין שהמעברתא צריכה להיות לצד הכתף דהרי הדין הראשון דלעיל הנה לדעת הנמוקי יוסף וכמה מהגאונים הוי מדינא דגמרא משא"כ הדין השני דלעיל שהמעברתא תהי' לכיוון הכתף הינו אלא שכך נהגו ומשום כך במצב כזה שאינו יכול להקפיד על שני דינים אלו יש להניח את התפילין באופן שהיו"ד תהי' כלפי הלב אע"פ שהמעברתא לא תהי' לצד הכתף.

והנה חילוק זה יש לדייק גם מדברי רבינו הזקן שבהביאו הלכות אלו הנה על הדין הראשון כותב (שם ס"ד) ז"ל: "מנהג יפה ונכון שיהא היו"ד של הקשר תפילין של יד נוטה לצד הלב והתפילין של יד עליו לצד חוץ".
משא"כ בדין השני כותב הוא (שם ס"ו): "מנהג נכון להניח תפילין של יד בענין שהמעברתא שבה עוברת הרצועה תהא מונחת לצד הכתף והקציצה לצד היד".
היינו שעל הדין הראשון מוסיף הוא על המילה 'יפה' (המובא גם על הדין השני) גם את המילה 'ונכון' דיש לומר שכוונתו כנ"ל שהדין הראשון הינו יותר מבוסס משום שלכמה מהראשונים הינו מדינא דגמרא משא"כ הדין השני.
וא"כ לכאורה יש לומר גם ע"פ דברי רבינו הזקן שבאופן שלימני המניח תפילין על יד שמאל יש בהישג ידו רק תפילין של איטר וכן להיפך לאיטר יש בהישג ידו רק תפילין של ימני הנה יש להפוך את הבית של התפילין של יד באופן כזה שהמעברתא הנה במקום שתהי' לצד הכתף תהי' לצד המרפק משום שעל ידי כן יהי' קשר היו"ד נוטה לצד הלב וזהו עדיף מאשר להניח את התפילין באופן שקשר התפילין יהי' לצד חוץ אף שעל ידי כך תהי' המעברתא לכיוון הכתף (וראה בכ"ז בנסמן בספר 'דיני איטר' פ"ה ס"ו).