נושא: תפילה

עניית אמן בברכות ק"ש

האם מותר להפסיק באמצע ברכות קריאת שמע – לעניית קדיש.

מותר להפסיק בכדי לענות 'אמן יהא שמיה רבה… יתברך'. וכן אמן של 'דאמירן בעלמא', בלבד.

מקורות

ראה שולחן ערוך הרב אורח חיים סימן סו סעיף ד: לעניית קדיש וקדושה וברכו ומודים מפסיק אפילו באמצע הפרק ואפילו באמצע הפסוק שאם מפסיק לשאול מפני היראה ולהשיב מפני הכבוד של בשר ודם ק"ו לכבוד של הקדוש ברוך הוא ומטעם זה הוא הדין אם שמע קול רעמים יפסיק ויברך.


ובשולחן ערוך אורח חיים הלכות קריאת שמע סימן סו סעיף ג: לקדיש ולקדושה ולברכו, מפסיק אפילו באמצע הפסוק, וכן למודים, אבל לא יאמר אלא תיבת מודים בלבד. הגה: וכן בברכו לא יאמר יתברך וישתבח כו'. וי"א דאמן שעונין אחר ברכת האל הקדוש ואחר שומע תפלה יש לו דין קדושה ויוכל לענות אותם בק"ש, וכן עיקר. ולכל ה"מ פוסקים, מכל שכן באומר תחנונים (תשובת הרשב"א).


ובמגן אברהם סימן סו ס"ק ה: מפסיק. דאם פוסק לשאול מפני כבוד בשר ודם ק"ו מפני כבוד הקדוש ברוך הוא ומה"ט נ"ל דאם שמע קול רעמים יפסיק ויברך:


ובפרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן סו ס"ק ה: מפסיק. עיין מ"א. וברכת ציצית יוכל לברך אח"כ דיש משך זמן, ואמן של שאר ברכה אין עונה, מכל מקום סובר המ"א כי ברכת שבח דומה לקדיש. מה שכתב באר הגולה [אות ז] סמ"ק, [הסמ"ק] מודה לזה, אבל מוסיף אפילו אמן ג' ראשונות כו' גם כן:


ובביאור הלכה סימן סו סעיף ג ד"ה * לקדיש ולקדושה: עיין בכ"מ סוף פרק יו"ד מתפלה דבברכות קצרות אסור להפסיק באמצע אפילו לאיש"ר וקדושה והטעם דע"י ההפסק לא יוכל להתחבר הסוף ברכה להשם ומלכות שאמר והביאו להלכה בספר מגן גיבורים ופשוט דלפ"ז אפי' בברכה ארוכה דאמרינן שמפסיק אם אירע לו זה אחר שאמר סוף הברכה ברוך אתה ד' יזהר מלהפסיק לשום דבר ובח"א בכלל ה' נשאר בצ"ע לענין דיעבד אם צריך לחזור לראש עי"ש:


ובמשנה ברורה סימן סו ס"ק יז: לקדיש – היינו לאיש"ר עד עלמיא ולא יאמר יתברך ויענה אמן אחר דאמירן בעלמא אבל על תתקבל יהא שלמא עושה שלום לא יענה אמן כי אינו אלא מנהג ולקדושה יאמר רק קדוש וברוך שזהו עיקר קדושה ולא ימלוך וכ"ש שלא יאמר נקדש ושאר דברים שמוסיפין בשבת וכל זה אפילו בין הפרקים לא יאמר:


ובעולת תמיד סימן סו ס"ק ז: לקדיש ולקדושה וכו'. כן כתבו התוספות בפרק (אין עומדים) [היה קורא יג ע"ב ד"ה שואל]. והטעם כתבו דאין לך מפני הכבוד יותר מזה. וקי"ל הלכה כר' יהודה דסובר דמשיב מפני הכבוד:


ובנחלת צבי אורח חיים סימן סו ס"ק ג: לקדיש כו'. הר"ר יונה [ז ע"ב ד"ה ר"י] והטור והרא"ש [שם] הביאו שיש פלוגתא בדינים אלו ושרוב הפוסקים הסכימו להפסיק בזה, דלא גרע ממה שפוסק לשאול מפני היראה והכבוד. ומ"ש וכן למודים. לשון תלמידי הר"ר יונה [שם] נראה למורי דדי בשישחה בלבד, שאם יאמר יוצרינו יוצר בראשית כו' הו"ל הפסקה גדולה ע"כ. וכתב ב"י שנראה לו לפרש שדעת הר"ר יונה שיאמר מלת מודים ע"ש, ופשוט הוא ממה שכתב שאם יאמר יוצרינו ולא כתב שאם יאמר מודים יוצרנו. ונראה לענ"ד דמודים לאו דוקא דהוא הדין דיאמר מודים אנחנו לך, כמו שהתיר הר"ר יונה [שם] לומר ברוך ה' המבורך מטעם הואיל דאין בו כדי שאלת תלמיד לרב דתוך כדי דיבור כדבור דמי, וגם ממה שכתב שאם יאמר יוצרנו משמע הכי, וכ"כ גם בעל הלבוש:


ובעטרת צבי אורח חיים סימן סו ס"ק ה: לקדושה. וכתב בעל לחם חמודות [ברכות פ"ב אות כג] דנראה לו שאין להפסיק יותר אלא לקדוש קדוש וגומר ולברוך כבוד ה', שאלו שני פסוקים הם שאמר ישעיה [ו, ג] ויחזקאל [ג, יב] ששמעו מפי המלאכים:


ובעטרת זקנים סימן סו ס"ק ב: לקדיש ולקדושה ולברכו מפסיק כו'. ויש מי שכתב שאין להפסיק כי אם [ל]קדוש קדוש קדוש וגו' ולברוך כבוד ה', שאלו שני פסוקים הם (שאומרים) [שאמרו] ישעיהו [ו, ג] ויחזקאל [ג, יב] ששמעו מפי המלאכים, ושייכים לענין קדושה (לחם חמודות דברי חמודות ברכות פ"ב אות כג). מכל שכן שאין מפסיקין במה שמוסיפין בשבת ויום טוב אז בקול רעש וגו' או כבודו מלא עולם כו':