ביטוי האמונה באמצעות התורה, המצוות והתפילה

ברשותכם יש לי מספר שאלות: 
1. האם האמונה היא רוחנית או מוחשית?
ומכאן נובע…
2. שאם היא רוחנית אז למה אנחנו צריכים את בית המקדש והספרים וכדומה?
הרי אנחנו יכולים לדבר איתו ישירות.
3. למה החוקים לא יכולים להיות רק לוחות הברית שהוא נתן?
אחרי את התנך הוא נתן לאנשים לרשום… והתנך הוא ההיסטוריה של העם היהודי.
והסידורים/התפילות… זה כל רב פירש לכיוון שלו כדי שיהיה קל יותר לתקשר איתו. אבל מה יותר קל מלדבר איתו ישירות. הרי הכל גלוי לו.

אשמח לתשובות מספקות.
יום טוב, אלעד

שלום וברכה


נענה לפי סדר השאלות שכתבת:


א. האם האמונה היא רוחנית או מוחשית? 


האמונה בה' היא אמונה בדבר ממשי ואמיתי, שהוא המציאות האמיתית שאין דבר שקדם אליו והוא מקור כל המציאות כולה, והוא למעלה מהגדרה של 'רוחניות' או 'גשמיות'.


אם התכוונת לשאול, האם אלוקים הוא דבר גשמי – ודאי שאין בו את ההגבלות של הגשמיות, אך גם אין לו את ההגבלות של דבר רוחני. ה' הוא כל ההוויה כולה.


ב. אם האמונה היא רוחנית אז למה אנחנו צריכים את בית המקדש והספרים וכדומה? הרי אנחנו יכולים לדבר איתו ישירות.


ה', שהוא כאמור למעלה מרוחניות ולמעלה מגשמיות, בחר להתגלות אלינו דרך העולם הגשמי. וכמו שכתוב "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". אנו בהחלט יכולים לדבר איתו ישירות, באמצעים רוחניים, אבל ה' רצה לשכון ולהתגלות דרך העולם הגשמי.


העומק שבדבר הוא, כדברי חכמינו, ש"נתאווה הקדוש ברוך הוא להיות לו יתברך דירה בתחתונים". כלומר, ה' נתאווה להתגלות דוקא בעולם הגשמי, במקום בו ההתגלות הרוחנית אינה דבר המובן מאליו.


ניתן להמשיל זאת למלך, שרוצה שמלכותו תתגלה ותתפשט עד למקום הרחוק ביותר. כאשר גם הגשמיות והדברים החומריים נעשים מחוברים אליו, זה מראה איך אין עוד מלבדו בצורה שלימה.


ג. למה החוקים לא יכולים להיות רק לוחות הברית שהוא נתן? 


הקב"ה נתן לנו בסיני, באמצעות משה רבנו, את כל תרי"ג מצוות, ולא רק את עשרת הדיברות.


עשרת הדיברות הם אמנם הכללים המרכזיים בהם טמון הכל, אבל כל מצוה ומצוה ניתנה לנו מאת ה'. המצוות נכתבו בתורה שבכתב, ונתפרשו בתורה שבעל פה. גם התורה שבעל פה ניתנה מאת ה', אלא שניתנה לחכמים הרשות לפרש ולבאר, על פי כללי הלימוד המסויימים שניתן לנו מאת ה'.


ד. הרי את התנך הוא נתן לאנשים לרשום… והתנך הוא ההיסטוריה של העם היהודי. 
והסידורים/התפילות… זה כל רב פירש לכיוון שלו כדי שיהיה קל יותר לתקשר איתו. אבל מה יותר קל מלדבר איתו ישירות. הרי הכל גלוי לו?


נכון שהכל גלוי לפניו, אך אנו לא תמיד יודעים להסביר את עצמנו נכון ולבטא בדיוק את מה שאנו צריכים, ולכן חכמים תיקנו סדר של תפילה, שבו יש גם שבח והודאה לה' וגם בקשה על מה שאנו צריכים. התפילה היא לא בשבילו, אלא בשבילנו, כדי שאנו נוכל להתחבר אליו בצורה נכונה. בחסידות כתוב שתפילה זה מלשון "לתפול" – היינו לחבר שני דברים. 


כל חלקי התפילה מכוונים לדרגות בנפש שלנו, וכן לעולמות העליונים, הכל מדוייק שם בתכלית, וזה הכלי הכי טוב להתחבר ולהתקשר אליו.


 

מקורות

הקדמת הרמב"ם למשנה תורה, הלכות יסודי התורה והלכות תפילה לרמב"ם, תניא פרק לו, ועוד.