נושא:

אם תרמו ספר תורה ישן לבית כנסת, ובספר תורה נכתב התיבה 'דכא', אם האות ה', ולפי מנהג הקהילה של אותו הבית כנסת, כתיבת תיבה זו היא עם האות א', האם ניתן לשנות ולתקן זאת בספר תורה?

אם תרמו ספר תורה ישן לבית כנסת, ובספר תורה נכתב התיבה 'דכא', אם האות ה', ולפי מנהג הקהילה של אותו הבית כנסת, כתיבת תיבה זו היא עם האות א', האם ניתן לשנות ולתקן זאת בספר תורה?

תשובה: בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) מהו מקור הדיון על כתיבת התיבה 'דכא' באות א' או ה'. ב) האם שינוי ממנהג זה פוסל את הספר תורה לאנשי המנהג השני. ג) האם ניתן לתקן ספר תורה כאשר זהו שינוי התלוי במנהג, ולא פסול מעיקר הדין. ד) האם יש לשאול רשות את בעל הספר תורה בכדי לשנות ולתקן זאת. ה) האם ניתן לשהות את התיקון או שיש לתקן זאת באופן מידי.
ראשית יש להביא את המובא בערוך השולחן יורה דעה סימן רעה סעיף כב, שבפסוק – לא יבא פצוע דכה, יש גורסים עם אות ה"א ויש עם האות אל"ף. וכבר נהגו על פי המנחת שי לכתוב עם האות ה"א, וזהו המנהג ברוב תפוצות ישראל.
ואולם ממשיך שם שבמדינת רייסי"ן עמד אחד מן הגדולים המיוחדים בדורות שלפנינו [הגאון החסיד מורינו הרב שניאור זלמן נשמתו עדן], והאריך לבאר לכתוב דווקא באל"ף, וכן נהגו אחריו רוב סופרי רייסי"ן עד היום הזה. ועיקר טעמו, כי תיבת 'דכה' בה"א הוא לשון נקבה, כמו רכה, דקה, לבונה, זכה, וגם באו כן בלשון רבים כמו רכות דקות. אבל באל"ף הוא שם דבר, כמו – ואת דכא ושפל רוח, תשב אנוש עד דכא, ואינו בא בלשון רבים – רק באל"ף, כמו להחיות לב נדכאים. ומאחר ותיבת דכא שבפסוק – פצוע דכא – הוא גם כן שם דבר, על כן יש לכתוב אותו גם כן עם האות אלף.
והנה אם כבר נכתב ספר תורה שלא כסדר הנהוג מצינו בחלק מן הפוסקים שאין מורים למחוק ולכתוב בשינוי כפי הנהוג אצלם, וכפי שמאריך בזה בשאלות ותשובות – תשובה מאהבה חלק א סימן עא, שכותב לאחד על מה שתמה עלי אשר היה דרכי לקרות הפרשיות שנים מקרא בספר תורה, ומדוע לא הרגשתי ב'סדר כי תצא' שכוב בפסוק 'פצוע דכא' באל"ף, והרי צריך להיות בה"א?
ועונה לו על כך, שכן הרגיש בזה, ועם כל זה לא צוה לתקן מאחר וראה בספרו של גדול מישראל אשר כל ישראל הולכים לאורו – ולא רצה להכריע, וכתב וזה לשונו: דכה בה"א כתוב בכל ספרי ספרדיים, אבל בג' קדמונים מצאתי דכא באל"ף ובמסורה כתוב מפורש – ג' וכתוב באל"ף. ואם כן איך יעלה על דעת שום אדם למחוק את האות א' ולכתוב אות ה' במקומו.
וכפי שמסיים שם, שאמנם ראוי לכתוב לכתחילה דכה עם האות ה', אבל אם נמצא כבר בספר תורה כתוב 'דכא' – באלף, אזי אין אני מורה למחוק ולכתוב אות ה"א במקומו.
וכן כתב בעל הקיצור שולחן ערוך בספרו קסת הסופר חלק ב', שאם נמצא 'דכא' באלף אין לחמוק ולתקן. ובספר היכל הברכה (קאמרנא) בדברים עמוד קמ, כתב שאפילו למנהג שלנו שכותבים בה' אם הספר תורה כתוב בא' הרי הוא כשר לכתחילה, ואין לתקנו, והמוחק יתקצצו ידיו חס ושלום. ובשאלות ותשובות בית אפרים סימן סד, התיר לתקן רק כאשר אין הספר תורה שלם, או שנמצאו בו טעויות אחרות ברורות שצריך לתקנם, אזי יכול לתקן לה', אבל רק בשביל זה אין לתקן.
ואמנם בשאלות ותשובות שארית יהודה בחלק יורה דעה סימן טז, לאחיו של של בעל שולחן ערוך הרב, שהיה מורה לכתוב 'דכא' עם האות אלף דוקא, וכפי שהובא לעיל מספר ערוך השולחן במנהג אנשי מדינת רייסין, לאחר שמאריך בצורך והטעם לכתוב את התיבה 'דכא' באלף, מסיים וכותב – על כל פנים 'דכא' וודאי נכתב באלף, וכן צוה להגיה ספר תורה שהיתה תחילה כתובה 'דכה' עם אות ה', וצוה לתקן ולכתוב עם האות א' דוקא.
וכן בשאלות ותשובות ציץ אליעזר חלק יג סימן פו, התיר לתקן גם ספר תורה מאות א' לה' לנוהגים כן, משום חשש ברכה לבטלה. עיין שם.
אמנם אף לפי שיטתו, פשוט הוא שאף ספר תורה שנכתב בו 'דכה' עם אות ה', אין צריך להוציא ספר תורה אחר מחמת כן, ונכתב לקרוא בו אף כך, ואין זה נחשב כספר תורה פסול, כמבואר בקצות השולחן חלק ג' סימן פז אות טז. וכן הוא לנוהגים להיפך כמבואר בהרבה פוסקים המצוינים בקונטרס אור ישראל שנה יד חלק ד'.
העולה מן האמור: שכתיבת 'דכא' באלף או בה' תלוי בחילוקי מנהגים, והנוהגים על פי שיטת 'שולחן ערוך הרב' עליהם לכתוב באלף, ואם ספר התורה כתוב בה' עליהם (על פי הוראת השולחן ערוך הרב) – לשנות ולתקן זאת לאות א' (כמובן ברשות בעל ספר התורה). ועל כל פנים עד התיקון, יכולים לקרוא בספר תורה זה אם אין ספר תורה אחר, ולא נחשב פסול מחמת כן. אך ישתדלו לתקנו בהקדם.
[אולם אלה הנוהגים לכתוב 'דכה' בה', ויש בידם ספר תורה הכתוב בא', עליהם לשאול רב מורה הוראה במקומם אם יתקנו זאת או ישאירו כך, מחמת מחלוקת הפוסקים בנידון].

מקורות