אם בין הנחת תפילין של יד להנחת תפילין של ראש שמעתי 'קדושה' אני צריך לענות עם הציבור? ואם אכן צריך לענות האם יש עוד דברים שצריך להפסיק בין יד לראש ע"מ לענות אליהם?

ע"מ לענות על שאלתך נקדים את דברי רבינו הזקן בשולחנו (או"ח סימן כ"ה סי"ג וסכ"ג) בנוגע לברכות שיש לברך בעת הנחת התפילין דהביא רבינו שני דעות:
דעה ראשונה (דעת הרמ"א): מכיון שתפילין של יד ותפילין של ראש הינם שני מצוות שאינם מעכבות זו את זו יש לברך על שניהם 'להניח תפילין' אבל בשביל שלא לגרום ברכה שאינה צריכה יש לסמוך את הנחת תפילין של ראש להנחת תפילין של יד היינו שלא יפסיק בניהם בדיבור והברכה שמברך על השל יד תעלה גם לשל ראש ובנוסף לברכה זו יש לברך על תפילין של ראש ברכה נוספת 'על מצות תפילין'.
כך שלדעה זו במקרה שהפסיק בין יד לראש יוצא שעל יד מברך ברכה אחת ('להניח תפילין') ועל של ראש שני ברכות ('להניח תפילין' ו'על מצות תפילין') ואם לא הפסיק בין יד לראש – על של יד מברך ברכה אחת ('להניח תפילין') ועל של ראש ברכה אחת ('על מצות תפילין').
דעה שניה (דעת המחבר): על של יד מברך 'להניח תפילין' וברכה זו עולה גם להנחת תפילין של ראש אם לא הפסיק בדיבור בינתיים אלא שאם הפסיק יברך על של ראש 'על מצות תפילין'.
כך שלדעה זו במקרה שהפסיק בין יד לראש יוצא שעל יד מברך ברכה אחת ('להניח תפילין') ועל של ראש ברכה אחת ('על מצות תפילין') ואם לא הפסיק מברך ברכה אחת ('להניח תפילין') על של יד בלבד.
וכתב רבינו הזקן שהמנהג בארצות אלו כסברא ראשונה אלא שלרווחא דמילתא טוב שיאמר אחר ברכת על מצות תפילין 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' משום חשש לברכה לבטלה (לדיעה השניה).
אלא שבסידורו (ד"ה ואם שח) חזר רבינו הזקן מפסקו בשו"ע וכתב כדעה השניה שאם שח בין יד לראש יברך ברכה אחת ('על מצות תפילין') על תפילין של ראש ולא שני ברכות. (וכן הובא בספר המנהגים ע' 5).
אלא שלגבי עניית דבר שבקדושה בין יד לראש כתב רבינו הזקן (שם ד"ה אעפ"כ): "..אם שמע קדיש או ברכו או קדושה בין תפילין של יד לתפילין של ראש מותר להפסיק ולענות עם הצבור ואע"פ שגורם ברכה אחרת על של ראש ואסור לגרום ברכה שאינה צריכה לפי שיש אומרים שמברכים לעולם על של ראש על מצות תפילין אף אם לא שח בינתים ואף שאין לנהוג כן לכתחלה דספק ברכות להקל מכל מקום לענין איסור גרם ברכה שאינה צריכה כדאי הם לסמוך עליהם שלא לבטל מעניית דבר שבקדושה".
כלומר אע"פ שאנו פוסקים (כדעה השנייה) שאם לא הפסיק בין יד לראש לא יברך על תפילין של ראש 'על מצוות תפילין' מ"מ אם הפסיק ביניהם יש לו לברך על של ראש והסיבה לכך הוא – שהרי לפי הדעה הראשונה גם אם לא הפסיק ביניהם יש לו לברך על השל ראש וא"כ כדאי לסמוך על דעה זו בשביל שלא יבטל מלענות דבר שבקדושה (הגדרת 'דבר שבקדושה' שאליו מפסיק ע"מ לענות הוא כמו הדברים שאליהם מפסיקים ע"מ לענות בברכות קריאת שמע היינו בקדיש עונה לאמן יהא שמיה רבא ואמן של ד'אמירן בעלמא' בקדושה עונה 'קדוש' כו' 'ברוך' כו' ו'ימלוך' כו' וכן עונה 'ברכו'. ראה קצות השלחן ח"א סי' ח סק"ט).
פסק זה שונה הוא מפסקו בשו"ע ששם כתב שאם שמע בין יד לראש קדיש קדושה או ברכו לא יפסיק לענות אלא ישתוק וישמע ויכוון למה שהציבור אומרים (כפי שנוהגים בשמונה עשרה במקרה זה).
באגרות קודש (ח"ד ע' קמז) מתייחס הרבי לשינוי זה וז"ל: "מה שהעיר מפסק אדה"ז בסידורו להפסיק לענית ברכו וכו' בין תש"י לתש"ר שזהו דלא כמש"כ בשולחנו סכ"ה. הנה זהו מהדברים שדעת אדה"ז בסידורו שונה מזו שבשו"ע שלו והלכה כבתראי שהם פסקי הסידור".
וכן במכתב אחר (אג"ק חט"ו ע' קפה) מדייק הרבי שמלשון רבינו הזקן משמע שאין הכוונה רק שמותר להפסיק בין יד לראש לצורך עניית דברים שבקדושה (כפי שלכאורה משמע מתחילת דבריו "מותר להפסיק ולענות") אלא שיש חובה להפסיק ביניהם דהרי כתב רבינו שיפסיק בין יד לראש ע"מ לענות "שלא לבטל מעניית דבר שבקדושה" משמע שיש חיוב בכך.
מכל הנ"ל בנוגע לשאלתך אם אדם שומע בין הנחת תפילין של יד לתפילין של ראש 'דברים שבקדושה' – קדיש ברכו או קדושה צריך הוא לענות עליהם כמו שעונה כשאוחז בברכות קרי"ש – בקדיש 'אמן יהא שמיה רבא' ואמן של ד'אמירן בעלמא' בקדושה עונה 'קדוש' כו' 'ברוך' כו' ו'ימלוך' כו' וכן עונה 'ברכו'. ולאחמ"כ מברך על התפילין של ראש את ברכת 'על מצות תפילין'.