האם ניתן לאכול מ'עופות' ו'מרק בשרי' שנשאר מ'שבת חזון', שבאם לאו ילך לאיבוד?
האם ניתן לאכול מ'עופות' ו'מרק בשרי' שנשאר מ'שבת חזון', שבאם לאו ילך לאיבוד?
שולחן ערוך אורח חיים הלכות תשעה באב ושאר תעניות סימן תקנא סעיף י: יש מי שאומר שהנוהגים שלא לאכול בשר בימים הנזכרים, מותרים בתבשיל שנתבשל בו בשר, ואסורים בבשר עוף ובשר מלוח ויין תוסס; ומותר לשתות יין הבדלה וברכת המזון. הגה: ונוהגין להחמיר שלא לשתות יין בברכת המזון ולא בהבדלה (תשובת מהרי"ל סי' ק"ו /ט"ו/), אלא נותנים לתינוק; ובמקום דליכא תינוק, מותר בעצמו לשתות הבדלה. ובסעודת מצוה, כגון מילה ופדיון הבן וסיום מסכת וסעודת אירוסין, אוכלים בשר ושותין יין כל השייכים לסעודה; אבל יש לצמצם, שלא להוסיף. ובשבוע שחל ט' באב בתוכה, אין לאכול בשר ולשתות יין רק מנין מצומצם, וזה אפילו בערב ת"ב שרי (מנהגים ומהרי"ל), ובלבד שלא יהיה בסעודה שמפסיק בה (ד"ע).
משנה ברורה סימן תקנא ס"ק ע: אלא נותנים לתינוק – שהגיע לחינוך וישתה רוב הכוס ודוקא אם לא הגיע עדיין להתאבל על ירושלים ודוקא בזה שהוא מצוה אבל בלא מצוה אף שא"י להתאבל אסור בבשר ויין כשהוא בריא:
שו"ת דברי יציב חלק אורח חיים סימן רלו: נשאלתי אי יאות ליתן מאכל בשר מר"ח אב עד ט"ב לתינוק שאינו יודע להתאבל.
א) הנה במג"א בסי' תקנ"א ס"ק ל"א, על מ"ש הרמ"א שם בסעיף י' דנוהגין להחמיר שלא לשתות יין בבהמ"ז ולא בהבדלה אלא נותנין לתינוק, דמשמע דמותר ליתן לתינוק בשר ויין בשבת זו דמעיקרא לא נהגו איסור להחמיר בתינוק, ודוקא בתינוק שאינו יודע להתאבל על ירושלים וכו', וא"ל דדוקא משום מצוה מותר, דהא בסי' רס"ט משמע דאף משום מצוה לא ספינן לתינוק איסורא, אלא ע"כ ליכא בזה איסורא, ובהגמ"נ כתב מהרא"ק הניח לבניו הקטנים לאכול בשר בערב ת"ב שחל בשבת אחר חצות עכ"ל, משמע דס"ל דלגדולים אסור ולקטנים מותר, והא דכתב בשבת משום דמעשה היה בשבת עיין שם במג"א. ובאליה רבה שם ס"ק כ"ד חלק עליו וכתב דלהגהות מנהגים רק משום מצוה ספינן, והך דסי' רס"ט דלא ספינן ס"ל להגמ"נ דאין מצוה לקדש בבהכ"נ עיין שם. ולהמג"א י"ל כיון דסו"ס תקנתא הוא, אי משום רפואה או משום אורחים, גם זה בכלל מצוה יחשב, וא"כ למ"ל להב"י [בסי' רס"ט] לתרץ הא דמשקין לקטן כוס של קידוש ביהכ"נ דזה משום דא"א בענין אחר דמשום זה הוי ענינו גדול למאד ומשום ברכה לבטלה של הגדול, תיפוק ליה משום הך תקנתא גרידא דמחשב מצוה ודו"ק.
ומ"ש הא"ר שם בפי' דברי הגמ"נ, שהיה בשבת שחל בט"ב והתיר בעט"ב בער"ש לקטנים אחר חצות כיון שיש קצת קדושת שבת אחר חצות, ועיין ביד אפרים שם. ולא הבנתי דסו"ס חזינן דלקטנים קיל יותר, דלגדולים לא התיר משום דיש קצת קדושת שבת. ואפשר שמהרא"ק התיר בער"ש אחר חצות דייקא לבניו הקטנים היודעים להתאבל, משא"כ בקטנים לגמרי שאינם יודעים להתאבל שרי לגמרי ודו"ק.
ובמשנ"ב שם ס"ק ע' נקט לאיסור כהא"ר ודוקא בזה שהוא מצוה שרי אבל בלא מצוה אף שאין יודע להתאבל אסור בבשר ויין כשהוא בריא, אך בפמ"ג בא"א שם נראה דהסכים להמג"א, שכתב דבשר ויין מדינא רק בסעודה המפסקת אסור כבסי' תקנ"ב ונהגו וכו', ולא נהגו רק לגדולים שיודע להתאבל ועס"י רס"ט אות א'. וכן בחיי"א כלל קל"ג סט"ז פשיטא ליה דלתינוק שאינו יודע להתאבל על ירושלים מותר ליתן בשר ויין…
ועכ"פ למה שהתירו לחולה קצת, בודאי דלא גרע תינוק בן כמה שנים מחולה קצת, ועיין רמ"א או"ח בסי' שכ"ח סעיף י"ז דצרכי קטן כחולה שאין בו סכנה, ובגר"א שם ס"ק מ"ב ציין לשבת קמ"א ע"ב בתינוק שיש לו געגועין וכו' עיין שם, ובכנסת יחזקאל סי' ט"ז, ופוק חזי מאי עמא דבר לגבי חלב אחר בשר שבתינוק לא נהגו להמתין שש שעות, אף שבכנפי יונה יור"ד סי' פ"ט כתב דיש להפוסקים סמך גדול בש"ס להמתין שש שעות עיין שם, ומכ"ש בבשר מר"ח אב דליכא סמך כלל בש"ס ודו"ק. וע"ע בלקט יושר הנ"ל דהיה מתיר לאשה לכסכוסי לתינוק פשטידא שנעשה עם שומן של בשר דק שאינה בולעה עיין שם, דנראה להדיא דלתינוק קיל טפי עכ"פ, ולפענ"ד להתינוק היה מתיר לגמרי, אך בשביל שהאשה תכסכס הזכיר בכה"ג ודו"ק….
ומכל הלין הנ"ל דהמיקל ליתן לקטנים גם בשר בהמה, יש לו על מה לסמוך, דמידי דצער ועינוי לקטן ליכא חינוך, ומכ"ש בקטן שאינו יודע כלל מהחורבן כתינוקות קטנים, ומכ"ש בבשר עוף יש להקל, ופוק חזי מאי עמא דבר.
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.