נושא: הלכה

אכילה לפני התפילה

האם אפשר לאכול לפני התפילה
אם יש לך זמן קבוע שאתה מתפלל בו בכל יום?

התשובה היא מותר, אך נרחיב מעט לגבי ההסברים והמקורות:

שלושה דברים נאסר לעשות קודם התפילה:
• לשאול בשלום חברו – במסכת ברכות נאמר "אמר רב, כל הנותן שלום לחברו קודם שיתפלל, כאילו עשאו בָּמָה, שנאמר (ישעיה ב, כב) חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ כִּי בַמֶּה נֶחְשָׁב הוא, אל תקרי בַמֶּה אלא בָּמָה. ושמואל אמר בַמֶּה חשבתו לזה ולא לאלוה".
• לעשות את חפציו – במסכת ברכות מובא "אמר רב אידי בר אבין אמר רב יצחק בר אשיאן, אסור לו לאדם לעשות חפציו קודם שיתפלל, שנאמר (תהלים פה, יד) צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּךְ וְיָשֵׂם לְדֶרֶךְ פְּעָמָיו". ופירש רש"י: "תפילה שמצדיקו לבוראו, והדר וישם לדרך פעמיו, לדרכי חפציו".
• לאכול ולשתות קודם שיתפלל. על האוכל לפני התפילה נאמר כי הוא עובר על האיסור "לא תאכלו על הדם", כלומר, לא תאכלו קודם שתתפללו על דמכם. איסור אכילה לפני התפילה אף קודמת לתפילה בציבור.
משעה שעלה עמוד השחר אסור לאכול או לשתות משקה קודם התפילה. עוד אמרו: “כל האוכל ושותה ואחר כך מתפלל, עליו הכתוב אומר (מלכים א, יד, ט): “וְאֹתִי הִשְׁלַכְתָּ אַחֲרֵי גַוֶּךָ” (גווך רומז לגאוותך), אמר הקב”ה: לאחר שנתגאה זה – קיבל עליו מלכות שמים”?!
אמנם, בשולחן ערוך נפסק כי הצמא והרעב הם בכלל החולים שמותר להם לאכול לפני התפילה (וכלשון שם: "ואפילו עכשיו, שאין מכוונים כל-כך בתפילה, אם רוצה לאכול ולשתות כדי לכוון – הרשות בידו").
בדורות האחרונים, עקב חלישות הדורות, הורו רבותינו נשיאינו שאין להחמיר יותר מפסק זה של השולחן ערוך, דבר הגורם להקל בתפילה עצמה, אלא מוטב לאכול די הצורך לפני התפילה, בצורה שיוכל להשקיע את כל המחשבה והכוחות בתפילה עצמה, ובפרט בשבת, בה מאריכים בתפילה.
הרבי מליובאוויטש עודד וזירז רבים לטעום לפני התפילה כדי שיוכלו ללמוד חסידות ולהתפלל בכוונה, וכלשונו: "ובחלישות דורותינו אלה, מתירים לאכול אפילו מזונות קודם התפילה (כמובן לאחר אמירת קריאת-שמע קטנה) לאלו שמסיימים תפילתם משך-זמן לאחר קומם משנתם, ואין להחמיר בכגון-דא, כיוון שהחומרא מביאה לקולא בעבודת השם".
מסופר, כי הרבנית רבקה בהיותה כבת שמונה עשרה שנה חלתה, והרופא ציוה עליה שתאכל תיכף ומיד עם קומה בבוקר משנתה, הרבנית רבקה לא רצתה לטעום קודם התפילה, והייתה מתפללת בהשכמה, ואחר התפילה הייתה אוכלת פת שחרית. כשנודע הדבר לחותנה, האדמו"ר הצמח צדק, אמר לה: יהודי צריך להיות בריא ובעל כוח, על מצוות נאמר "וחי בהם", הפרוש של וחי בהם: יש להחדיר חיות במצוות, בכדי שיוכלו לעשות זאת חייבים להיות בעל כוח ולהיות בשמחה. וסיים: אינך צריכה להיות על בטן ריקה. עדיף לאכול כדי להתפלל, מאשר להתפלל כדי לאכול, וברכה הצמח צדק באריכות ימים. היא נולדה בשנת תקצ"ג והסתלקה בשנת תרע"ד.
פעם סיפר הרב אהרן יעקב שווי, אשר בחג הסוכות באחת השנים לאחר נטילת לולב, יצא הרבי לאכול בסוכה, ר' שמואל לויטין, שהיה הרב של בית הרב, העיר לרבי שאין זה מתאים שהרבי יוצא לאכול קודם התפילה בשעה שכולם רואים, אך הרבי ענה לו שבמנהגי חב"ד אין להתבייש.
וכן סיפר, אשר אחיו אייזיק נכנס פעם לרבי ליחידות, ואמר לו הרבי, ששמע שהוא מקפיד שלא לאכול קודם התפילה, ואין נכון לנהוג כך. לכן "מעתה תתחיל לאכול בכל יום קודם התפילה, וכתיקון על מה שעד היום לא אכלת – תשפיע על כל חבריך שיתחילו גם הם לאכול קודם התפילה!".
אודות כמות האכילה, הורו רבותינו נשיאינו לא להרבות באכילה, אלא לאכול כמה שצריך כדי שלא יפריע להתרכזות בתפילה.
יש להדגיש שקודם האכילה, צריך לומר ברכות השחר, ברכות התורה, ואף ראוי לומר קריאת שמע, ג' פרשיות.

מקורות

מסכת ברכות דף י.


שו"ע או"ח סימן פט סעיף ד


אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, חלק י"ד ה'רפג.


שערי הל' ומנהג או"ח ח"א סי' לט-מ ועוד


היום יום י' שבט.