תשובה: בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם ישנו בעיה להכין מנורה בעלת שבעה קנים כמנורת בית המקדש. ב) אם כן, האם הבעיה היא רק כאשר היא עשויה מזהב כמו המנורה של בית המקדש או מכל חומר שהוא. ג) האם הבעיה היא רק כאשר ברצונו להדליק במנורה בפועל, או אפילו כאשר עושה אותה לנוי. ד) האם זהו רק כאשר מכין אותה באותה הצורה כמו בבית המקדש, או אפילו אם שמשנה מעט מצורתה.
ראשית יש להביא את המובא בשולחן ערוך יורה דעה הלכות עבודת כוכבים סימן קמא סעיף ח, שאסור לאדם להכין בית כתבנית ההיכל כפי שיעור גבהו וארכו ורחבו. וכמו כן אכסדרה, תבנית אולם. או חצר – כפי תבנית העזרה. או שלחן כפי תבנית שלחן. או מנורה כפי תבנית מנורה.
אמנם מותר לאדם לעשות מנורה של חמשה קנים או של ששה או שמונה, אבל של שבעה לא יעשה אפילו משאר מיני מתכות, ואפילו אם אינו עושה אותה כצורת המנורה של בית המקדש ממש, שאינו עושה בה גביעים וכפתורים ופרחים, ואפילו אם אינה גבוהה שמונה עשרה טפחים.
וכן כתב השפתי כהן לגבי העושה בית כתבנית ההיכל – כשיעור גבהו וארכו ורחבו. שזהו דוקא אם דייק במידות, אבל אם שינה קצת מהמידות של ההיכל – מותר.
ולכאורה לפי זה יש לעיין לגבי דין אכסדרה שאסור להכינה כפי תבנית האולם, שלכאורה האולם היו בו ארבע מחיצות, ואכסדרה אין לה אלא שלשה מחיצות, מכל מקום כיון שפתח האולם היה רחב וגבוה מאד, היה נראה כאלו אין לו רק שלשה מחיצות, לכן אסור הדבר. כמבואר בשפתי כהן.
עוד מבואר בפוסקים לגבי האיסור להכין מנורה אפילו משאר מיני מתכות. שאף על פי שאין המנורה של בית המקדש משאר מיני מתכות אלא של זהב, מכל מקום מעיקר הדין המנורה כשרה במקדש מכל סוגי המתכות, אבל אם אינה של מתכת כלל, כגון שעשויה מעץ וכדומה, מותר לעשות. כי היא פסולה במקדש, כמבואר ברמב"ם פרק ז' מהלכות בית הבחירה. וכל שכן אם עושה משל חרס מותר, ולכן מובא שדוקא של סוגי מתכות אסור. (שם).
וכמו כן מה שאסור להכין מנורה כצורת המנורה ביית המקדש – אפילו אם עושה אותה בלא גביעים, הטעם הוא כאמור, שכל זה אינו מעכב בדיעבד, כי המנורה כשרה בלי גביעים וכפתורים, וכמו כן אם אינה גבוהה שמונה עשרה טפחים. כמבואר שם.
והקשה על דבריו רבי עקיבא איגר, שהרי במנורת זהב משמע שהגביעים והכפתורים היו מעכבים את כשרותה, ואם כן יהיה מותר לעשות מנורת זהב של שבעה קנים – בלי גביעים וכפתורים. ולפי זה מה שכתב המחבר שאסור לעשות אפילו בלי גביעים זה הולך על האיסור לעשות את המנורה משאר מיני מתכות שבזה הגביעים והכפתורים אינם מעכבים, אבל העושה מנורת זהב מותר לו לעשותה בעלת שבעה קנים, אם מחסיר את הגביעים והכפתורים, כי בזה הם מעכבים. ואולם בספר תבואת שור בחידושיו למסכת ראש השנה, כתב לאסור גם במנורה עשויה מזהב למרות שמחסיר את הגביעים והכפתורים.
ויש מפרשים דברי השפתי כהן בדוחק, שאפשר לומר שמאחר שאין החסרת הגביעים והכפתורים מעכב בשל שאר מיני מתכות, על כן נקרא כתבנית המנורה אפילו בשל זהב – שבזה מעכב מעיקר הדין. אבל זהו דוחק לפרש כן.
ולעניין אם משנה את הצורה של המנורה, מובא בפתחי תשובה הביא מה שכתב בספר בכור שור, בעניין מה שעושים את מנורת המקדש בשינוי עמידת הקנים, שעושים שבעה קנים וששה מהם מעמידים בדמות עיגול או משולש או מרובע – אלו נגד אלו, ואחד באמצע, שיש למחות בידם, כי כאמור כל דבר שאינו מעכב במנורה אינו מעכב באיסור עשיית תבניתה ולא מצינו שיעכב במנורה סדר עמידת הקנים
העולה מן האמור: שלמעשה אין להתיר לעשות מנורה בעלת שבעה קנים כמנורת המקדש, כאשר עושה זאת מכל סוג מתכת שהיא, וזאת אפילו אם משנה את הצורה מצורת המנורה, או מחסיר פרטים מכפי שהיה במקדש, (כמו את הגביעים והכפתורים וכדומה), כי כל מה שאינו מעכב בתבנית המנורה, אין החסרתו מתירה את עשייתה.
אמנם אם עושה מנורה מעץ או חרס, מותר לעשות אותה אף בעלת שבעה קנים, מפני שזה דבר המעכב את כשרות המנורה במנורת בית המקדש.
