נושא:

אדם שקונה מנורה מכסף לצורך הדלקת נרות חנוכה, האם יש עניין שיקנה דוקא מנורה שאינה גדולה בכדי שיוכל להניחה במיקום שבתוך עשרה טפחים ולמעלה משלשה טפחים – כמובא בשולחן ערוך, או שאם רוצה לקנות מנורה גדולה – בה לא יוכל להקפיד על כך, אין בכך בעיה?

אדם שקונה מנורה מכסף לצורך הדלקת נרות חנוכה, האם יש עניין שיקנה דוקא מנורה שאינה גדולה בכדי שיוכל להניחה במיקום שבתוך עשרה טפחים ולמעלה משלשה טפחים – כמובא בשולחן ערוך, או שאם רוצה לקנות מנורה גדולה – בה לא יוכל להקפיד על כך, אין בכך בעיה?

תשובה: בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם יש עניין שהדלקת המנורה תהיה במיקום מסוים דוקא. ב) אם כן, מה הטעם לכך. ג) האם זהו רק לכתחילה או גם בדיעבד. ד) האם יש להקפיד על כך גם כאשר מעוניין לקנות מנורה גדולה וחשובה שהוא נוי והידור מצוה, אף שעל ידי כך לא יוכל להקפיד על האמור. ה) האם מיקום ההדלקה מתייחס למנורה עצמה או להדלקת השלהבת שבה.
ראשית יש להביא את המובא בשולחן ערוך אורח חיים הלכות חנוכה סימן תרעא סעיף ו, שאדם המדליק את נרות חנוכה, עליו להניח את הנרות למעלה משלשה טפחים, ומצוה להניח את הנרות למטה מעשרה טפחים. ואמנם אם הניח את הנרות למעלה מעשרה טפחים, יצא ידי חובה, אבל אם הניחם למעלה מעשרים אמה לא יצא.
והנה לא נזכר בשולחן ערוך מה הדין באם הניח את הנרות בדיעבד למטה משלשה טפחים, ומבואר בפרי חדש שם, שמסתבר לומר שהוא הדין אם הניח את הנרות למטה משלשה טפחים יצא ידי חובה, ויתירה מזו, אפילו הניח את הנרות על גבי שלחנו לשיטת האשכנזים הנוהגים כהרמ"א שכל ההיכר של פרסום הנס הוא רק לבני הבית, אזי כיון שיש לו נר אחר שמשתמש לאורו יצא ידי חובה.
ואם גר האדם בעליה, ומעוניין להניח את הנרות בחלון, מבואר בפרי מגדים באשל אברהם על פי המגן אברהם, שאף על פי שהחלון הוא למעלה מעשרה טפחים מקרקע עליה בפנים, אף על פי כן יניח אותה שם, שיהיה פרסום הנס לבני רשות הרבים.
ומבארים בדבריו, שכל הצורך בהדלקה למעלה משלשה, הוא כמבואר בטור ובבית יוסף, שכל מה שנמצא בתוך שלשה בסמוך לקרקע הרי הוא נחשב כמו קרקע סמיכה וכחלק ממנה, ואם כן אינו ניכר שהודלק במתכוין לצורך חנוכה, וחסר בזה פרסומי ניסא. וכן הוא הצורך בהדלקה למטה מעשרה, כי אין דרך נר שמדליק לצורכו להניח אותו למטה מעשרה, שהרי עיקר תשמיש האדם הוא למעלה מעשרה, ועל ידי כן ישנו פרסום שלצורך מצוה הודלק.
ולפי זה כתב הבית יוסף שם בשם המרדכי במסכת שבת רמז רסו, שלמה שנוהגים כיום שמדליקים בפנים הבית, אזי מותר להניחו למעלה מעשרה, כיון שגם בלא זה כל ההיכר הוא רק לבני בית, והם יודעים שהודלקו נרות אלו לצורך מצוה.
אלא שהפוסקים כתבו שמכל מקום גם לשיטתנו שמדליקים בפנים, מכל מקום אין לשנות ממה שנהגו כשהיו מדליקים בחוץ. וכן הביא במשנה ברורה. ואם כן כשגר בעליה ומניחה בחלון, אף שגבוה יותר מעשרה, מכל מקום עדיף יותר להניחה שם, שעל כל פנים ישנו קצת היכר לבני רשות הרבים, ממה שיניח אותה במקום אחר למטה מעשרה – ולא יהיה היכר כלל לבני רשות הרבים. וגם בזמן הגמרא אם היה גר בעליה – שאי אפשר לו להדליק מצד הדין כי אם בחלון ולא במקום אחר, ודאי אפילו אם החלון היה גבוה יותר מעשרה זה היה בסדר. ומכל מקום ודאי אם יש לו שני חלונות, אחד למעלה מעשרה ואחד למטה מעשרה, ודאי שידליק בחלון שלמטה מעשרה.
ומשמע מכך, שאף בזמן הזה שנהגו להניח בפנים בטפח הסמוך לפתח, כמבואר ברמ"א בסעיף ז' ובסעיף ח', אף על פי כן עדיף יותר להניחם בחלון, כי זהו מצוה מן המובחר בתוך עשרה טפחים ולמדקדקים, כמו שכתב הבית יוסף, אבל למעלה מעשרה טפחים גם כן יצא. אולם עדיין צריך עיון בדבר, כי שמא יש לומר שכיום ישנו מצוה יותר להניח בטפח סמוך לפתח בתוך עשרה טפחים.
ובטעם הדבר שמצוה להניח את הנרות בתוך עשרה טפחים, ולא למעלה מכך, מבואר שם, שזהו מחמת שעיקר תשמישו של האדם הוא למעלה מעשרה טפחים, ואם כן מובן שיניח את הנרות למטה מעשרה טפחים, שעל ידי זה ישנו פרסום נס.
עוד הביאו הפוסקים בשם הפרי חדש שם אות א, שבנרות המיוחדים לנר חנוכה, שיש להם שמונה פיות, אזי הם ניכרים שעשויים דוקא לנר חנוכה, ולא שייך שהרואה אומר שזהו הדלקה לצורכו.
העולה מן האמור: שלכתחילה המיקום של גובה שלהבת הנרות (לא המנורה), יהיה למעלה משלשה טפחים מהקרקע, ומצוה שיהיה למטה מעשרה טפחים. אמנם יש מקילים בכך כיום, מאחר וכל טעם הצורך בזה הוא בכדי שיהיה ניכר שהודלק לצורך מצוה ולא לצורך שימושו. וכיום אין כל כך חשש זה מכמה סיבות: א) כי כיום השימוש הוא לאור החשמל. ב) לרוב מדליקים במנורה מיוחדת למצוה. ג) אלו המדליקים כיום בתוך הבית, כל ההיכר הוא רק לבני ביתם, והם יודעים שנרות אלו הודלקו למצוה.
ועל פי זה, לכתחילה אם יכול לקנות מנורה חשובה ונאה באופן שיוכל להדליק בין שלשה לעשרה, יעשה כן, מאחר והפוסקים כותבים שמכל מקום עדיף לנהוג כך גם כיום. אך אם המנורה הגדולה נאה וחשובה יותר, ומעוניין בה דוקא, אפשר להקל בכך כיום, (ואף אפשר שישנה עדיפות לקנותה). וכן נוהגים רבים מבני ישראל לקנות מנורות גדולות, אף שעל ידי כן הרבה פעמים אין אפשרות שגובה השלהבת תהיה למטה מעשרה.

מקורות