נושא:

אדם שעובד כשכיר באיזה חברה, וסיום עבודתו הוא בשעה מאוחרת מזמן ההדלקה, האם יש עניין שיבקש לצאת מוקדם יותר בימי החנוכה בכדי שיוכל להדליק בזמן, למרות שהדבר גובל באי נעימות מסוימת מצד המעסיק שאינו יהודי ושאר העובדים, וכן בטרחה של השלמת עבודה לאחר מכן, או שעליו להתאמץ בכך?

אדם שעובד כשכיר באיזה חברה, וסיום עבודתו הוא בשעה מאוחרת מזמן ההדלקה, האם יש עניין שיבקש לצאת מוקדם יותר בימי החנוכה בכדי שיוכל להדליק בזמן, למרות שהדבר גובל באי נעימות מסוימת מצד המעסיק שאינו יהודי ושאר העובדים, וכן בטרחה של השלמת עבודה לאחר מכן, או שעליו להתאמץ בכך?

תשובה: בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: האם יש זמן מדוייק להדלקת נרות. ב) האם זה קיים גם לאלו הנוהגים להדליק כיום בפנים. ג) האם מותר לעבוד גם כאשר כבר הגיע זמן ההדלקה.
ראשית יש להביא את המובא בשולחן ערוך אורח חיים הלכות חנוכה סימן תרעב סעיף א, שאין מדליקים נר חנוכה קודם שתשקע החמה, אלא עם סוף שקיעתה, – לא מאחרים ולא מקדימים. ואולם יש מי שאומר שאם הוא טרוד יכול להקדים ולהדליק מזמן 'פלג המנחה' ולמעלה, אך עליו לתת במנורה שיעור שמן עד כדי שתכלה רגל מן השוק.
ואמנם אם שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה, מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק, שהוא כמו חצי שעה לאחר צאת הכוכבים, שאז העם עדיין עוברים ושבים וישנו פרסום הנס. ולכן על האדם לתת בה שמן כפי שיעור זה, ואם נתן בה יותר יכול לכבותה לאחר שעבר זה הזמן, וכן יכול להשתמש לאור הנרות לאחר זה הזמן.
וכתב הרמ"א, שבזמן הזה שמדליקים בפנים, ואם כן כל ההיכר הוא רק לבני ביתו בלבד – אין צריך ליזהר ולהדליק קודם שתכלה רגל מן השוק, אלא ידליק כאשר כל בני ביתו מתקבצים יחד. ומכל מקום טוב ליזהר גם בזמן הזה כי המנהג הנכון להדליק גם כיום על פתח הבית מבנים, ובפתיחת הדלת ישנו היכר גם לעוברים ושבים. ואמנם על כל פנים כל זהו הוא רק לכתחילה, אבל אם עבר הזמן ולא הדליק, מדליק והולך כל הלילה עד עלות השחר. ורק אם עבר כל הלילה ולא הדליק, אין לו תשלומים. ובלילות האחרות ידליק כמו שאר בני אדם, אף על פי שהחסיר בימים קודמים.
והנה מה שכתב המחבר שזמן ההדלקה הוא 'עם סוף שקיעתה', הכוונה היא לצאת הכוכבים, שאז העם עוברים ושבים ורואים בביתו, וישנו פרסומי ניסא. וזהו כדעת הטור הסובר שמה שאמרו בגמרא שזמן הדלקת נר חנוכה הוא 'משתשקע החמה' ההכוונה היא לסוף השקיעה.
אבל באמת יש הרבה ראשונים הסוברים שכונת הגמרא הוא על תחילת שקיעה שניה, והוא בערך רבע שעה מקודם, ואותם האנשים הנוהגים להתפלל מעריב בזמנו – דהיינו אחר צאת הכוכבים, נכון לנהוג כן לכתחילה – להדליק קודם מעריב. וכן נהג הגר"א. אולם ישים בה שמן מספיק בכדי שידלוק חצי שעה לאחר צאת הכוכבים.
ואמנם גם כאשר מאחר את ההדלקה לפי הרמ"א מחמת שממתין לקיבוץ בני ביתו, יש לדעת וליזהר שאפילו ללמוד אסור משהגיע זמנה, וכל שכן אכילה ושארי עיסוקים כמו מלאכה ומסחר, ואפילו אם התחיל בהיתר – פוסק כאשר הגיע זמן ההדלקה (שמנה ברורה).
והוסיף שם בשער הציון, שבאמת יש להחמיר בזה עוד חצי שעה קודם, אלא שהמחבר מדבר בבני אדם שמתפללים ערבית בזמנה, ואם כן חצי שעה קודם בלאו הכי אסור משום קריאת שמע כמבואר במחצית השקל. ולפי דעת הפרי חדש והגר"א שיש להדליק לאחר השקיעה מיד, ממילא צריך להחמיר חצי שעה קודם לכן לכל הדברים האמורים, ואפילו אם כבר התפלל מנחה. אכן לענין לימוד נראה שאין להחמיר, כי יש לסמוך על שארי פוסקים הסוברים שזמנה של הדלקה הוא עם סוף שקיעה.
ועל פי זה תמהו הפוסקים על מה שהעולם מתירים לעצמם להמשיך לעבוד בבתי העסק ובמלאכתם גם כאשר הגיע זמן הדלקת הנרות, ופעמים שמתעכבים אפילו עד שעבר זמן שתכלה רגל מן השוק, ואפילו לאלו הנוהגים להדליק בביתם בפנים יש להם לכתחילה להגיע לביתם מוקדם ככל האפשר כדי שיהיו בני ביתו וילדיו ערים ויתפרסם הנס.
ואמנם לאשכנזים הנוהגים כהרמ"א, אפשר ליישב שמתירים לעצמם לעסוק במלאכה כיון שהתחילו בזמן היתר, ומה שכתב המשנה ברורה (המובא לעיל) – שאפילו אם התחיל בהיתר – פוסק, ביאר הרי הטעם בזה בשער הציון אות טו, שהוא מפני שאין שהות אלא חצי שעה להדליק, אך לאלו המדליקים בפנים זמן הדלקת הנרות הרי אינו מוגבל מן הדין, אלא הוא כל זמן שבני הבית נעורים, ולכן אם התחילו בהיתר אינם צריכים להפסיק מעיקר הדין, ומכל מקום לכתחילה יש להם להדליק מוקדם כמבואר ברמ"א שגם למנהגו – טוב ליזהר להדליק בחצי שעה לצאת הכוכבים.
העולה מן האמור: שאלו הנוהגים כמו הרמ"א (כפי שנוהגים בני חוץ לארץ) – להדליק בפנים. יש מקום להקל יותר בנידון השאלה – להדליק מאוחר יותר.
ולגבי עצם העיסוק במלאכה לפני ההדלקה, יש גם כן להקל ולהתיר על ידי שימנה 'שומר' לעצמו – על ידי אשתו או בפלאפון – שיזכירו לו על ההדלקה. ואמנם יראה לחזור על כל פנים כאשר בני ביתו ערים, בכדי שיהיה פרסום הנס ויוכל לברך לכל הדעות.
[ואלו המדליקים בחוץ (כשיטת המחבר) – גם בחוץ לארץ, יש יותר מקום לומר שיצטרכו להתאמץ לחזור בזמן בשביל ההדלקה, שעיקרה הוא בחצי שעה שלאחר צאת הכוכבים. אמנם עדיין יש מקום להקל גם להם בנידון השאלה, על פי המתבאר באחרונים, שכיום זמן 'עד שתכלה רגל מן השוק' – הוא מאוחר יותר].

מקורות