אדם שיש לו מרפסת קטנה וצרה כמה מינימום של שיעור אורך ורוחב הסוכה לגבי בניית סוכה בכזה מקום?

כדי לענות של שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם יש שיעור מינימום לגדול רוחב ואורך הסוכה. ב) אם כן האם זה צריך להיות מרובה או גם בשאר צורות. ג) האם צריך שיהיה בסך הכל של מקום הסוכה שיעור המינימום או שצריך שיהיה לפחות אורך ורחוב מינימום. ד) האם יש הבדל בין אם יש לו מקום אחר לעשות סוכה או במקרה שאין לו אפשרות אחרת.
תחילה יש להביא מה שכתוב בשולחן ערוך אורח חיים הלכות סוכה סימן תרלד סעיף א' ששיעור סוכה במינימום הוא שבעה טפחים (כ- 58 ס"מ) על שבעה טפחים וסוכה שאין בה גודל באורח ורוחב מינימום זה היא פסולה. אבל זה דוקא לגודל שיעור המינימום אבל לגודלה של הסוכה למעלה אין שיעור ויכול לעשותה גדולה כפי שירצה.
וטעם וסיבת השיעור בגדול זה של שבעה על שבעה הוא מפני ששיעור זה מחזיק ומכיל את ראשו ורובו של אדם בנוסף לשולחן טפח שישמש אותו.
ודנו הפוסקים האחרונים האם שיעור מינימום זה הוא שיהיה בו כדי לרבע שיעור כזה או שצריך שיהיה לפועל באורח ורוחב שיעור זה. והנפקא מינה תהיה במקרה שיש לו סוכה צרה וארוכה שבצד הארוך יש לו את שיעור האמור אבל בצד הצר אין לו את שיעור האמור שאם נלך כמו הצד הראשון יש בכללות הסוכה שיעור מקום כדי לרבע גודל של שבעה טפחים על שבעה טפחים אבל אם נלך כמו הצד השני זה לא יעזור מה שיש לרבע מכללות המקום גודל זה כי בסופו של דבר צריך שיהיה לפועל גם באורך וגם ברוחב שיעור מקום של מינימום 58 ס"מ מה שלא קיים במקום הצר.
כמו כן כתבו משהו דומה לזה במקרה שיש לאדם סוכה גדולה מאוד שיש בה אורח ורוחב האמורים ברוב רובה של הסוכה אבל באיזה שהיא פינה של הסוכה יש איזה שהיא פינה כמין נישה כזו שנכנסת לעצמה באיזה מקום פינתי שמצד אחד נכנסים לו מהסוכה הגדולה והיא כביכול חלק ממנה אך מצד שני היא מצד עצמה אין בה שיעור מינימום של סוכה אסור לאדם לשבת שם מכיוון שבסופו של דבר המקום צר ולא מכיל את האדם ראשו ורובו באופן נח.
והנה בביאור הלכה הביא מה שכתב בבגדי ישע ובבכורי יעקב שפקפקו מאוד על דברי המגן אברהם כי מאחר שהקרן הפניתי אינו חלוק כלל מהסוכה אפשרי שהוא מתבטל לגבי שאר הסוכה הגדולה וחלק ממנה. וכמו כן בדברי חיים כתב שדבריו אמורים רק במקרה שהקרן אינו רחב גם כן שבעה טפחים אבל כשהקרן רחב שבעה רק אינו ארוך שבעה היא תהיה כשרה כיון שהוא מצורף לסוכה גדולה.
אך דחה שם את דבריהם וראייתם וסיים שאין לזוז מדברי המגן אברהם ורק בפרט אחד נראה שיש להקל בזה וכמו שכתב בבכורי יעקב שאין צריך להקפיד שלא להניח השולחן באותו קרן ואין לחשוש בזה שמא ימשך אחר שולחנו.
וכן כתב שמה שצריך את הישוער האמור ששל שבעה על שבעה טפחים הוא בכל גובה הסוכה של עשרה טפחים אך אם הסוכה מתקצרת בגובהה או למטה היא פסולה.
והנה אין צורך שהיא תהיה מרובעת דוקא אלא גם בשאר צורות כמו אם היא עגולה העיקר שיהיה אפשר לרבע בה שבעה על שבעה טפחים.
ואמנם במקרה שיש בה שבעה על שבעה אבל נתן בסוכה בגדים לנאותה וממעטים אותה משבעה על שבעה הסוכה פסולה.
העולה מהאמור: שהאורך והרוחב המינימלי של סוכה מספנים הוא שבע על שבע טפחים שהוא במידות זמנינו כ- 58 על 58 ס"מ. אך במקרה שהסוכה ארוכה וצרה זה לא עוזר שבמכלול המקום יש שיעור האמור אלא צריך שיהיה גם בצד הצר – מינימום של 58 ס"מ.
אמנם במקרה שיש שיעור האמור זה לא משנה צורת הסוכה גם במקרה שהיא עגולה או מחומשת וכדומה אם יש בה שיעור שטח 58 ס"מ לפחות לכל צד הסוכה כשרה.
ולכן במרפסת צרה וארוכה שאין במקום הצר שלה שיעור רוחב של 58 ס"מ לפחות לא ניתן לעשות שם סוכה.