תשובה: בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) האם יש אפשרות במצב מסויים להקדים להדליק לפני השקיעה. ב) האם יש זמן מסויים לתחילת להדלקת הנרות. ג) האם הוא גם לנוהגים להדליק בפנים. ד) האם ישנו הפרש בין בני ספרד לבני אשכנז בזה.
ראשית יש להביא את המובא בשולחן ערוך אורח חיים הלכות חנוכה סימן תרעב סעיף א, שאין מדליקים נר חנוכה קודם שתשקע החמה, אלא עם סוף שקיעתה, לא מאחרים ולא מקדימים. וממשיך, שיש מי שאומר שאם הוא טרוד יכול להקדים מפלג המנחה ולמעלה, ובלבד שיתן בה שמן כשיעור – עד שתכלה רגל מן השוק.
וזמן מפלג המנחה הוא שעה ורבע קודם צאת הכוכבים, ומחשבים את השעה לפי קוצר היום דהיינו שעות זמניות. ואמנם המדליק בזמן זה – יכול לברך גם כן. כמבואר בחיי אדם. אולם אם הדליק קודם פלג המנחה צריך לכבות את הנרות ולחזור ולהדליק לאחר זמן זה. [אמנם עיין בסימן רסא מה שכתב במשנה ברורה שם בסימן קטן כה, שעל פי זה נראה לומר שאם הדליק שעה ורביע קודם השקיעה למרות שבוודאי נצריך את האדם לחזור ולהדליק, מכל מקום לא יברך שוב].
והנה במה שכתב המחבר 'שאם הוא טרוד יכול להקדים מפלג המנחה, הביא במשנה ברורה, שההגדרה של טרוד היא שלא יהיה לו פנאי אחר כך להדליק כלל, ומכך מובן שמי שיש באפשרותו להדליק לאחר מכן, אף שיהיה זה יותר מאוחר, הרי זה עדיף על פני להדליק מוקדם מזמן פלג המנחה.
ועל פי זה כתבו הפוסקים, שאדם שיש לו שני אפשרויות או להדליק מהשקיעה ולמעלה על ידי שליח, או להדליק בעצמו מפלג המנחה, אזי עדיף שיעשה שליח להדליק בזמנו שבזה יוצא ודאי, מה שאין כן מפלג המנחה אין זה ברור כל כך מעיקר הדין לברך, כי ישנם הסוברים שאינו מברך, ואם כי אין לנו אלא הכרעת הפוסקים למעשה שיכול לברך, מכל מקום כל מה שאפשר לתקן עדיף. כמבואר בשאלות ותשובות שבט הלוי חלק ד' סימן סו.
וכמובן זהו באופן שלא יוכל בעצמו להדליק אף לא מאוחר בלילה, כגון שיוצא לדרך ארוכה, כי כאמור אם באפשרותו להדליק בעצמו מאוחר יותר, עדיף שידליק בעצמו. כמו למשל מי שהשעה דחוקה לו, ואין באפשרותו להדליק אלא – או מאוחר בלילה לאחר שכבר כלה רגל מן השוק, או לפני השקיעה – מפלג המנחה ולמעלה, שמסתבר על פי האמור, שיש לו להעדיף להדליק מאוחר מאשר להדליק לפני השקיעה. ומסתבר שידליק בעצמו אף שהוא מאוחר ולא על ידי שליח ובזמנו, כי מצוה בו יותר מבשלוחו – עדיף מאשר עניין זריזים מקדימים למצוות. כמבואר בשבט הלוי שם.
[אך כאשר מדליק מאוחר יותר, יש לו לבדוק שבני בית יהיו נעורים, כי אם לא כן לא יוכל לברך, כמבואר במשנה ברורה סימן קטן יא].
אולם יש פוסקים שסוברים שיש לחלק בזה בין אלו הנוהגים להדליק בחוץ כשיטת המחבר, בשולחן ערוך אורח חיים הלכות חנוכה סימן תרעב סעיף א, שאין מדליקים נר חנוכה קודם שתשקע החמה, אלא עם סוף שקיעתה, – לא מאחרים ולא מקדימים. ואולם יש מי שאומר שאם הוא טרוד יכול להקדים ולהדליק מזמן 'פלג המנחה' ולמעלה, אך עליו לתת במנורה שיעור שמן עד כדי שתכלה רגל מן השוק. – שהם יעדיפו בשעת הדחק להדליק מפלג המנחה ולא מאוחר בלילה.
לבין אלו הנוהגים להדליק כשיטת הרמ"א – בבית בפנים, כמבואר שם שבזמן הזה שמדליקים בפנים, ואם כן כל ההיכר הוא רק לבני ביתו בלבד – אין צריך ליזהר ולהדליק קודם שתכלה רגל מן השוק, אלא ידליק כאשר כל בני ביתו מתקבצים יחד. – שהם יעדיפו בשעת הדחק להדליק מאוחר ולא לפני השקיעה. כמבואר בספר חובת הדר הלכות חנוכה פרק א' הערה נ', ואמנם יש להעיר שאם מדובר באדם שנוהג להדליק אחר צאת הכוכבים, ועתה הברירה בידו או להדליק מאוחר בלילה – לאחר זמן דתכלה רגל מהשוק, או לאחר השקיעה לפני צאת הכוכבים, יעדיף את האפשרות האחרונה אף אם הוא מאלו המדליקים בפנים.
העולה מן האמור: שמאחר וההיתר להדליק מזמן 'פלג המנחה' אינו פשוט כל כך לכל הדעות, ומה גם שההיתר הוא רק אם לא יהיה באפשרותו להדליק כלל לאחר מכן מאוחר יותר, על כן יש להעדיף במקרה השאלה, שידליק מאוחר יותר בבואו לביתו ולא יקדים להדליק מזמן 'פלג המנחה'.
