קיום מצוה כסגולה - דעת - לימודי יהדות באור החסידות

קיום מצוה כסגולה

תאריך העלאה: 16.08.2021 – 02:27

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

ב"ה. לכבוד כבוד הרב, האם מותר לקיים מצוה מסויימת בגלל שהיא סגולה לאיזה עניין טוב שיגיע לי בעבור זה, או שצריכים לקיים את המצוות רק בגלל שככה הקב"ה ציווה, ולא בגלל שום סיבה אחרת?

שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

המשנה במסכת אבות אומרת –"אנטיגנוס איש סוכו קבל משמעון הצדיק. הוא היה אומר, אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס, אלא הוו כעבדים המשמשין את הרב שלא על מנת לקבל פרס, ויהי מורא שמים עליכם".


ומפרש על זה רע"ב "פרס – לשון ערך. בערכך, מתרגמינן פורסניה. והוא מה שאדם נותן למי שעבד אותו והוא אינו חייב בדין ליתן לו כלום, כמו מה שיתן אדם לבנו קטן או לאשתו או לעבדו מפני קורת רוח שעשו לו. ואפילו לתקות פרס כזה לא יעבוד אדם את בוראו, אלא מאהבה בלבד".


זאת אומרת, שהעבודה של יהודי צריכה להיות שלא על מנת לקבל פרס, ולא בשביל לקבל שכר, אלא מאהבה בלבד. רק בגלל שהוא אוהב את הבורא. וכמו שנאמר "עושה את האמת מפני שהיא אמת".


ולמרות שנראה שעבודה זו היא נעלית מהשגתנו, הנה מפורש במכתב מיוחד של הרבי, שעבודה זו שייכת לכל אחד ואחד. הרבי מדבר על המעלה של שנת השמיטה, ומזכיר עניין בקשר לזה:


"וכיון שתכלית השלימות של העולם אז, תלוי במעשינו ועבודתנו כל משך זמן הגלות (תניא ריש פרק ל"ז) מזה מובן שגם בעבודה צ"ל מעין זה,


ופשוט הוא ע"י שמסיחים עצמם לגמרי מכל עניני העולם, לא רק עולם הגשמי אלא גם עולם הרוחני, ולא רק מטו"ד אנושי אלא גם מטו"ד דקדושה, והעבודה היא למעלה מטו"ד עד עבודת דבכל מאדך, ומרומז במאמר רז"ל, עבודה שלא על מנת לקבל פרס, גם לא פרס רוחני,


שזהו גם ענין הכתוב, מי לי בשמים ועמך לא חפצתי בארץ, וכפירוש רבנו הזקן, שהי' אומר בזה"ל, איך וויל זע גאר ניסט, איך וויל ניט דאיין ג"ע איך וויל ניט דאיין עוה"ב כו' איך וויל מער ניט אז דיך אליין, (שרש מצות התפלה לאדמו"ר הצ"צ, פרק מ' בסופו).


וגם על זה נאמר, לא נפלאת היא וגו' לא בשמים היא וגו' וכמרז"ל שם, שאילו היתה בשמים היית צריך לעלות אחרי' וללמדה (דברים ל, יב),


וכיון שהובטחנו שאין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו, הרי בודאי שניתנו הכחות על זה, וק"ל."


הרבי במכתב מזכיר את דבריו של האדמו"ר הזקן, בעת דביקותו, שהוא לא רוצה שום דבר, הוא לא רוצה את הג"ע, הוא לא רוצה את העוה"ב, אלא הוא רוצה "אותך בעצמך". וזהו בעצם התכלית של העבודה, להיות מחוברים לקב"ה בצורה שלימה, ולעשות את האמת מפני שהיא אמת כנ"ל, ולא בגלל שום דבר אחר בעולם.


ועם כל זאת, ואחרי הדברים והאמת האלו, מצינו כמה וכמה פעמים, התייחסויות מפורשות יותר ומפורשות פחות, על כך שישנם מצוות מיוחדות, שעושים אותם בכוונה מיוחדת בשביל לפעול עניין מסויים.


וכמו שמצינו מפורש במכתבו של הרבי, ליהודי אחד, שבו מתייחס הרבי לעניין, שאמנם צריכים לקיים את כל המצוות רק בגלל שהם מצוות הבורא, ועם כל זאת, יש לכמה מצוות סגולות מיוחדות:


"כיון שכבר לקחתי לי רשות לכתוב לך, ארשה לעצמי להוסיף עוד נקודה אשר קשורה היא בהאמור:


בודאי שמעת על דבר פניתי ובקשתי עוד לפני מלחמת ששת הימים, אשר כל אחד ואחד מבני ישראל יתחזק ויהדר בקיום מצות תפלין, ועל אחת כמה וכמה אלה אשר זכו ודרים הם בארץ ישראל, היא ארץ הקדש, ובמיוחד אלה אשר מגינים הם על הארץ ועל הדרים בה, בצה"ל בכלל ושומרי הגבולות וכו' בפרט,


והדגשתי אשר אף שאת המצוות צריך לקיים משום שהן מצוות הבורא, בורא האדם ובורא העולם, הרי בכל זאת יש לכמה מצוות סגולות מיוחדות, וסגולה מיוחדת למצות תפלין שהיא מטילה אימה ומתישה כוחם של שונאי ישראל שלא יהינו להתגרות בנו מלחמה, ובלשון הכתוב: וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך (ופירשו חכמינו ז"ל שהכונה היא לתפלין) ויראו ממך" .


וכמו שכותב הרבי במקום נוסף:


"בודאי למותר להדגיש אשר ההנהגה היום-יומית על פי רצון הבורא, עם כי חובה היא גם על מנת שלא לקבל פרס, הרי זהו הצנור לקבלת ברכות השי"ת בכל המצטרך. ובעניני טוב וקדושה הרי תמיד יש מקום להוספה, וכל המוסיף מוסיפים לו ולב"ב שי'."


ומכל זה יוצא לנו, באופן כללי עכ"פ, שבפועל צריכים לקיים את המצוות של הקב"ה רק בגלל שהם מצוות הבורא, ולא בגלל שום דבר אחר בעולם,


עם כל זאת, דבר ברור ומובן הוא, שקיום מצוות הבורא הם הצינור הכי טוב לקבל את הברכות של הקב"ה בכל מה שצריך.


וכמו כן, ישנם מצוות מיוחדות, כמו מצוות תפילין המוזכרת בפירוש במכתבו של הרבי לעיל, שיש להם סגולה מיוחדת לפעול עניין בעולם.


ולכן, במצב כמו שהיה במלחמת ששת הימים, שהיה צריך לפעול ולהוסיף בהגנה של עם ישראל, עורר הרבי שיוסיפו במצוות תפילין, שלה סגולה מיוחדת לפעול את העניין

מקורות

דילוג לתוכן