נושא: כשרות

נזילה לקומה התחתונה

באם ישנה נזילת מים מהקומה העליונה, וכאשר תובע הניזק שלמטה את שכנו, טוען השכן שבקומה העליונה, – שהוא שוכר בלבד, ועל המשכיר לתקן זאת. אמנם טוען השכן למטה, שעד שיתקן המשכיר, – שלבנתיים לא ישפוך מים באיזורים שגורמים לנזילה, כי זה מזיק לו.

יש ממש בטענת הניזק שלמטה, ויצטרך השוכר שלמעלה לא לשפוך מים באותו המקום עד התיקון, מאחר וזה שהוא אינו חוייב לתקן את הנזילה, לא מתיר לו להזיק לשכנו.

מקורות

כתב בשולחן ערוך יורה דעה הלכות בשר בחלב סימן פט סעיף ג): מיהו אם אין בשר בתבשיל, רק שנתבשל בקדירה של בשר, מותר לאכול אחריו גבינה, ואין בו מנהג להחמיר.


והקשה בש"ך (ס"ק יט): לקמן ריש סי' צ"ה יתבאר דאפי' לאכלו עם גבינה מותר, דהוי נ"ט בר נ"ט? [שלמרות שאסור לכתחילה לעשות נ"ט בר נ"ט, מ"מ אם כבר עשה כן, מותר בדיעבד לאוכלו אף עם חלב ממש].


ותירץ: ונראה דהא דאשמועינן הכא דמותר לאכול גבינה אחר כך, היינו אפילו נתבשל בקדרה שלא הודחה יפה, דהוי קצת ממשות של איסור, דבכה"ג אסור לאכלו עם גבינה כמבואר לשם, ושרי הכא. [לאכול אחריו חלב – בלא המתנת שש שעות].


וכתב רבי עקיבא איגר (שם, על דברי הש"ך): לענ"ד י"ל דנ"מ, דאפי' אם בשלו חומץ דחריף, בקערה של בשר, דאין בו משום נ"ט בר נ"ט, אפ"ה מותר לאכול גבינה אחריו. [- ללא המתנת שש שעות].