בסד
אם קיים בי ערך עצמי שהוא בלתי מותנה, הטוב שלי הוא עצמי ושום דבר בעולם לא יכול לשנות אותו, מאיפה מגיע המקום בנפש שיגיד לי ללכת ולעבוד, ללכת להשיג יעד בעולם. במילים אחרות – איך הרצון לעשות, לפעול בעולם, לשנות את העולם, לא סותר את המקום העצמי שלי שלא זקוק לשום דבר בעולם?