הנקודה שהינך מזכיר בשאלה, שהחסידות דורשת עבודה פנימית, מובאת כמה וכמה פעמים, ובכל פעם מובאים הדבר בהקשר המסוים שלו, עם השלכה מעשית בצורה מסויימת.
מכיוון שאנחנו נמצאים בימי חודש אלול, שהם ימי החשבון נפש, כדאי להתעסק בסוגיה זו כפי שהיא מאורת באורו של חודש אלול.
במכתב מיוחד, שכתב הרבי עבור "בני ובנות ישראל אשר בכל מקום ומקום ה' עליהם יחיו" – היינו מכתב לכל יהודי ויהודי באשר הוא, מבאר הרבי את הנקודה האמורה, לפי רוחו של חודש אלול.
בתחילת המכתב, מציין הרבי, שחודש אלול, ובמיוחד הימים של ימי הסליחות ועשרת ימי תשובה, הוא הזמן של עריכת חשבון צדק, לא חשבון מרומה, מהשנה החולפת. והמטרה בחשבון זה, להמשיך את ההחלטות הטובות כיצד להעמיד את עצמו, את ביתו, ואת כל הענינים של האדם, בשנה הבאה.
וביחד עם זה, יש בימים אלו מעין קריאה חדה לכל אחד, לחדור אל הפנימיות שבתוכו, ובלשונו של הרבי: "ביחד עם זה הרי הם ימי סגולה, ימים הבאים בקריאה ובתביעה
– כפי נקודתו המרכזית של מזמור התהלים שאומרים בימים אלה פעמיים בכל יום: בקשו פני את פניך ה' אבקש,
חפשו את התוכן, את התוך והפנימיות שבעצמכם, חפשו את הפנימיות של הסביבה, את הפנימיות של נשמת העולם, תמצאו ותגלו את האלקות שמחי' וממלאת את העולם".
ישנה קריאה אלוקית לכל אחד ואחד, לחפש ולמצוא את התוך והפנימיות שקיימת בו, לחפש את הפנימיות של הסביבה, וגלות את האלוקות שמחייה את העולם.
ומבאר הרבי, ששני הענינים שהוזכרו לעיל, החשבון צדק, וה"בקשו פני" – הבקשה של הפנימיות, הם קשורים ותלויים זה בזה.
כי כאשר עורכים חשבון צדק על העבר, קורה לפעמים, לעתים קרובות מאד, שעושים טעות, בכך שלוקחים בחשבון רק את השטחיות והחיצוניות שיש בעצמו ושנראה בסביבתו. וכן הוא גם כאשר עורכים תכנית וסדר החיים לשנה הבאה.
יכול להיות מצב כזה, שאנחנו מסתכלים כלפי עצמנו, ומעריכים את הכוחות שלנו, אנחנו לוקחים בחשבון רק את השטחיות של הדברים, את החיצוניות, ואנחנו לא חודרים אל תוך הפנימיות.
וקורא הרבי במכתב זה, קריאה ותביעה של ימים אלו – "וזאת היא הקריאה והתביעה של ימים אלו:
אל תמעיטו בהערכת הכחות והאפשרויות שלכם.
עד כמה שיש לכם "במזומן" – אפשריות גלויות להתנהג בחיי יום יום כפי הוראות תורתנו תורת חיים, ועד כמה שתגדל מדת ותוקף תכונתו שלא להתפעל מהסביבה העויינת וללכת בדרך התורה והמצוה,
גדול ומרובה יותר מה שיש לכם ב"אוצר" – אפשרויות שיכולים ליצור ע"י יגיעה מתאימה, כחות פנימיים גדולים ביותר של עצמאות ועמידה איתנה על מנת ליישם בחיים את כל הטוב והאמת".
זאת אומרת, שבנוסף למה שיש לנו כוחות גלויים, הזדמנויות גלויות שנותנות לנו את האפשרות לעסוק בתורה ובמצוות בחיי היום יום, וכן מה שיש לנו את התוקף שלא להתפעל מהסביבה, הנה כמה שיהיה כל זה גדול, גדול ומרובה יותר האוצר שיש לנו, הכוחות הפנימיים העצומים שקיימים בתוכנו, שיכולים לתת לנו את הכח ליישם בחיים את כל הטוב והאמת.
אלא, שבשביל לגלות את אותו מקום עצמי בנפש, דרוש – "בקשו" – חפשו והביאו אל הפועל את הכחות והאפשרויות שלכם, ואז יהי': ומצאת – כי תדרשנו, תמצאנו – כיון שתחפש ותדרוש.
בהמשך הדברים, מתרגם הרבי את הדברים למילים מאוד פשוטות, כפי שהם מתבטאות בחיי היום יום, אצל כל מיני סוגים של אנשים, העומדים בעמדה של השפעה או כל כיוצא בזה.
וכך כותב שם – "האמור לעיל שייך במיוחד ובמדה רבה יותר בנוגע למשפיעים ומנהיגים רוחניים, רבנים וכיוצא בזה, עד לאבי המשפחה ומי שנותן את הנימה בחיים הרוחניים בבית ובמשפחה.
על כל צעד ושעל רואים שהם עומדים בספקות ומורא: אולי הדיבורים הם בתוקף יותר על המדה, אולי דורשים הם יותר מדי, ואולי מרחקים בכך, וכיו"ב"
ואליהם קורא הרבי את אותה הקריאה של ימים אלו:
"בקשו פני – התבוננו, חפשו והביאו לידי גילוי את הפנימיות של המושפעים שלכם, העריכו אותם לפי עשרם הפנימי, לפי ממדי הנשמה, שהיא חלק אלקה ממעל ממש,
– כיון שע"י גישה מתאימה ועבודה ללא ליאות עמהם, אפשר לגלות אצל כל אחד את העושר והכחות הנעלמים, שיתחילו לפעול ועד בחייהם היום יומיים –
תנו אימון ביהודים, ותנו להם מה שהם, בני ישראל, מצפים באמת לקבל: תורה תמימה, תורה שלימה עם כל מצוותי', ועם הרעיון היסודי: התורה היא נצחית – לכל הזמנים ולכל המקומות".
הרבי דורש במכתב הזה, שצריכים להעריך את המושפעים והמונהגים לפי הכוחות הפנימיים שלהם, לא לפי הממדים של הנפש הבהמית והחציונית שלהם, אלא לפי הנשמה, החלק האלוקי שנמצא בתוכם.
כי על ידי שעובדים בצורה הנכונה, ונותנים בהם אמון, כך מגלים את הפנימיות שלהם, את הכוחות הנעלמים שלהם, עד שיכולים להתחיל בפועל לחיות בצורה נכונה בחיי היום יום.
ויהי רצון, שעל ידי העבודה בחיפוש הפנימיות, ובהדגשה על הפנים של כל דבר ודבר, כל אחד ואחד, נזכה לפנימיות הכוונה בבריאת והתהוות העולמות – נתאווה הקב"ה להיות לו יתברך דירה בתחתונים, תיכף ומייד ממש.