חנוכה בחסידות - דעת - לימודי יהדות באור החסידות

סדר בתחומי החיים

שאלה

שלום רב. בחסידות מבואר שהענין של חנוכה זה "פרסומי ניסא", אבל אם משהו גר לבד ומניח את החנוכייה אצלו בבית – שע"פ הלכה הוא יכול להדליק – האם הוא לא מקיים את המצווה

תשובה

מבואר בשיחותיו של הרבי, ובחסידות בכלל,  שאף שישנו בחנוכה העניין של "פרסומי ניסא", אין הכוונה שעניינם הוא לשם כך, אלא שמלבד תכליתם העיקרית, יש בהם ענין נוסף של פרסום הנס.

וראיה לכך, שגם בשעה שאין פרסום הנס (כמו שכמה בעלי בתים מדליקים באותה מנורה ואין הנרות מוסיפים אור על הנר הראשון שהודלק, או בשעת הסכנה שמדליק על השולחן בביתו) עדיין מדליק ומברך בשם ומלכות.

[ואין סתירה מהדין שאם הדליק את הנרות במקום שבו לכתחילה אי אפשר שיהיה פרסומי ניסא (למעלה מעשרים אמה שאין העין שולטת בו), או בזמן שאי אפשר שיהיה פרסומי ניסא, אין מקיימים את המצוה –  כי גדר הדלקת נרות חנוכה הוא שהאור מצד עצמו יהיה עשוי להאיר לבני אדם (ולכתחילה גם באופן של פרסום), אבל אין זה הכרחי שהאנשים יקבלו אור זה בפועל, כמוכח בדוגמאות שבקטע הקודם].

הטעם לכך בפנימיות, כי הדרגות הכי עליונות צריכות לרדת למטה דווקא. וכן בעבודת ה', כח המסירות נפש צריך שיהיה באופן גלוי עד שישפיע על הכוחות הגלויים. אך גם אם בפועל כח המס"נ לא משפיע בגלוי ח"ו על התורה והמצוות, אין זה פגם בהמסירות נפש, אלא רק בכוחות הגלויים שאינם כלים כרגע לגילוי, אבל את המס"נ הוא עורר (ע"ד שבנרות קיים המצווה גם אם בפועל לא היה פרסום ניסא).

מקורות

דילוג לתוכן