הגדולה מרביצה לתינוק החדש - דעת - לימודי יהדות באור החסידות

סדר בתחומי החיים

שאלה

שלום וברכה,
ב"ה יש לי 2 ילדים. הגדולה כמעט בת שנתיים, והקטן בן 4 חודשים. מאז שהוא נולד היא מאד אוהבת אותו ומתרגשת לראות אותו, לאחרונה הוא גם מראה סימני אהבה אליה (לא מסכים להיות בעגלה כשהיא בבית ורוצה לראות אותה).
יחד עם זאת אין יום שהיא לו מרביצה לו!! נותנת לו מכות על הראש (לפעמים גם עם צעצועים), זורקת עליו חפצים, אם הוא על הרצפה היא יכולה גם לשבת עליו או לנסות לדרוך עליו. ממש סכנת נפשות.
לא משנה כמה פעמים אמרנו לה שאסור להכאיב לו זה לא עוזר (לפעמים היא אפילו מכאיבה לו ואז אומרת לי 'אסור', היא יחסית מפותחת מבחינת הדיבור וכבר אומרת מידי פעם משפטים שלמים).
ניסינו להסביר לה במילים, אפילו ניסיתי להסביר במכה (כשפעם נתנה לו מכה ממש כואבת נתתי לה מכה ביד), ניסיתי לשים אותה בחדר שלה לבד כ'עונש' על מה שעשתה- כמובן שגם הסברתי לה שזה בגלל שעשתה כואב לאח שלה.
זה פשוט ככה מהיום שהוא נולד וכבר מרגיש לי בלתי אפשרי, הוא מתחיל להיות גדול וצריך להיות על הרצפה ללמוד לזחול ולהתפתח.
אני מבינה שלפעמים היא בטעות נותנת לו מכה מרוב התרגשות ואהבה אליו, לפעמים היא פורקת עליו את התסכול שלה (לאחרונה יוצאים לה שיניים אז זה מוסיף לכאבים שלה), ולפעמים זה גם סתם כנראה הדרך שלה למשוך צומי.
מה אפשר לעשות?? איך אפשר לגרום לה להפסיק להרביץ לו??
כבר לא יודעת מה לעשות, אודה לתשובתכם.
תודה רבה!

תשובה

שלום וברכה
מה שאת מתארת מאוד מצוי במקרים של כניסת ילד חדש למשפחה ב"ה.
המציאות שהילדה מרביצה לתינוק כמובן אינה אפשרית, אך יש להבין ולחשוב מה עומד מאחוריה.
אנו יוצאים מתוך נקודת הנחה, שזה סוג של דרך למשוך תשומת לב, לבטא את הנוכחות שלה, אולי את העליונות שלה, ואולי גם דוקא בגלל שהיא רואה שזה מקפיץ אתכם מיד, זה גורם לה משיכה לזה.
יש לעבוד כאן במקביל על שני דברים.
א. לעצור את ההתנהגות הזו. כלומר, לא לאפשר את ההכאה וההרבצה. להגיד מאוד ברור שלא עושים כך ושזה אסור. וגם למנוע פיזית ממנה להכות או להרביץ מיד ששמים לב לכך, ובהחלט יש להשגיח עליה על כך.
ב. לתת מענה ברור למקום הנפשי שעומד מאחורי ההתנהגות. כלומר, לתת לה הרבה הרבה תשומת לב, שלא בקשר לתינוק הקטן. לקחת אותה לסיבוב רק איתך, לקנות לה מתנה, לדבר איתה, להקשיב לה, כמה שיותר תשומת לב באופנים שונים שלא קשורים לילד שנולד. להרעיף המון המון אהבה ותשומת לב. מן הסתם אתם עושים זאת בכל מקרה, אבל כרגע זה צריך להיות במינון הרבה יותר גבוה, בגלל הקושי הפנימי שיש לילדה שרואה שיש כאן אח נוסף שנכנס למשפחה ומרגישה שזה לוקח חלק מהמקום והנוכחות שלה.
בעזרת ה', עבודה על שני המקומות האלו במקביל ישפר את המצב.
הצלחה רבה ובשורות טובות

מקורות

דילוג לתוכן