ארבעה יסודות

בס"ד

שלום וברכה, 
יישר כח על האתר.
רציתי לשאול: ב'שערי קדושה' ולאחר מכן בספר התניא וקודם לכן בספרי הראשונים, מוזכרים ארבעת היסודות אש מים רוח עפר. שערי קדושה הסביר זאת במובן של המידות השליליות בנפש האדם ולאחר הרחיב זאת התניא כאמור.
אמנם המקור (לפי ידיעתי) של ארבעת היסודות הוא ביוון העתיקה. האם רבותינו התבססו עליהם בתור "חכמה בגויים" ולאחר מכן הסבירו את הנפש דרך אותה חכמה, או שהמקור של רבותינו הוא מהתורה בלבד. מה גם שכיום התגלה במדע שיש יותר יסודות (כמדומני 18 ויש שהרחיבו זאת ליותר). אשמח להסבר בזה. 
תודה רבה ויישר כח, 
שגב

שלום וברכה,


אמנם "חכמה בגויים תאמין", אבל ברגע שזה נכנס לגדר של תורה, בספרי הראשונים ובספר התניא וכו', הרי וודאי שאין זה מותנה בגילוי מדעי כזה או אחר, אלא כן הוא על פי האמת, מצד שורש ורוחניות העניינים, וגם כפי שזה מתבטא גם בעולם שלנו. 


לגוף הסתירה, לכאורה, בין היסודות כפי שכיום מנויים במדע לבין ארבעה יסודות אלו, הרבי התייחס לזה במכתב, ואלו דבריו: 


".. אתה מבקש את ההסבר שלי לגבי ההתייחסות לארבעת היסודות הבסיסיים הנזכרים בפרק א' של התניא, ואתה שואל אותי איך אפשר ליישב זאת עם הכימיה המודרנית, המכירה יותר ממאה יסודות.


בטרם אסביר, עליי לתקן לפחות שני פרטים במכתבך. ראשית, מקור האמירה הזו אינה בתניא כפי שאתה כותב, אלא היא נמצאת במדרש רבה, במדבר יד, יב, וביתר אריכות וביתר פירוט בחלקים רבים של ספר הזוהר. כמו כן ישנם הסברים נוספים בספרים אחרים של תורת הקבלה. שנית, הכימיה המודרנית לא מכירה יותר ממאה יסודות בסיסיים, אלא מספר קטן מזה בהרבה, אם מצמצמים זאת למרכיבים או לחלקיקים הבסיסיים ביותר. שכן, היסודות עצמם מורכבים מאטומים, שהם החלקיקים הקטנים ביותר שיסוד יכול להתפרק אליהם ועדיין לשמר את תכונותיו ומאפייניו. אבל האטומים עצמם מורכבים מחלקיקים נוספים, זעירים אף יותר, כגון אלקטרונים, פרוטונים, ניטרונים וכו'.


לפיכך, התשובה לשאלתך נמצאת כבר בהגדרת המונחים שבהם אנו דנים. שכן, כפי שאמרתי לעיל, מה שקרוי "יסוד" אינו חלקיק החומר הבסיסי ביותר. אפילו המונח "אטום", שבמקור היה פירושו משהו שאינו ניתן לחלוקה, הוא מונח ארכאי שכיום משתמשים בו מתוך נוחות בלבד, שכן הוא כבר אינו תואם את משמעותו המקורית. בדומה לכך, כשאנו מדברים על אדם כעל יסוד בחברה, אין פירוש הדבר שהאדם עצמו אינו תרכובת של יסודות שונים.


יש לזכור זאת כשאנו בוחנים את המונח "יסודות" הנזכר בספר הזוהר, במדרש רבה, בקבלה וכו', וכמובן, בתניא ובמקורות אחרים של חסידות חב"ד. אין פירושו של המונח משהו שבנסיבות רגילות אינו ניתן לפירוק או לשינוי, אלא אלה הם כביכול "אבני הבניין" או המרכיבים שמהם מורכב כל דבר הקיים בעולם. אציין גם, כי ישנה אסכולה אחרת הרואה את ארבעת היסודות הללו לא לפי ההיבט הפיזי שלהם, אלא באופן איכותי, כלומר, "אש" במובן של תכונות החום והיובש, "מים" במובן של קרירות ולחות, וכן הלאה".


ובמקום אחר, עונה הרבי על שאלה דומה:


"[ארבע יסודות] שבדברי רז"ל אין פירושו שאי אפשר לחלקם ולפוצצם, אלא שהם החלקים "היסודים" שכל דבר מורכב מהם. ואין זה שייך למספר של elements אשר ב- chemistry. ויש מפרשים קדמונים בדברי רבותינו זכרונם לברכה "יסודות" – שהכוונה לתכונות שלהם: קור ולח, חם ויבש וכו'. ואין כאן מקומו. ולכן נקראו במדרש טבעים."


ועל השאלה שהיום מוסכם שיש 96 יסודות, ענה הרבי:


"זה הי' מוסכם לפני 50 שנה, אבל עתה "מוסכם" – שכל אחד מהם מורכב מכמה חלקים. וכמה מיני חלקים ישנם – אין יודעים עדיין כלל. ויש משערים שהם ארבעה יסודות: Matter, Antimatter, positive, negative".


ולהשלמת הנושא על פי החסידות והשייכות של כל אחד מהיסודות, מומלץ לעיין בקישור הזה על תכונות היסודות: https://daat.org.il/4-%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A0%D7%A4%D7%A9-%D7%A4%D7%A8%D7%A7-5-%D7%91%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%95/


בהצלחה רבה ושנה טובה

מקורות

אגרת קודש מתאריך ח"י טבת תש"כ.


לקוטי שיחות חלק לח, עמוד 184.