יש לי מושפעת שלבעלה יש פלאפון עם אינטרנט פתוח. הוא חסידי מאוד, אבל בסופו של
נראה שהבעיה אינה טמונה במידה עצמה אלא ב'ציור' שהיא נמשכת אליו. המידות הטבעיות של הנפש אינן רעות, אבל ה'יצר' הרע (מלשון ציור רע), הוא המושך אותן למטה.
כאשר המידה והרגש הטבעי שבאדם באים לידי ביטוי ומתגלים במציאות, הביטוי הזה תלוי בציור שכלי המצוי במוחו ובמחשבתו של האדם, והוא שמנווט את המידה.
מי אשם בחסרון הפרנסה? בתשובה ליהודי שכתב לרבי על הידרדרות במצב עסקיו וכניסתו לחובות, הצביע
ואני תפילתי – שיעור 68, על חלקי התפילה והשוואתם למסע של ישראל. ומה ההוראה בעבודת
הבנתי שלקבוע את אמונתו רק על פי שכל זה בעייתי וכו', אבל אם כך איך
לאחרונה נחשפתי לדעה שהולכת ומתפשטת וקונה לה שביתה ביהדות החרדית בכלל ובחב"ד. התפיסה הפשוטה היא,
בקר טוב האם בקשת סליחה והתנצלות הן פעולות זהות והאם בבקשת סליחה יש לתאר באופן
שיעור בשיחתו של הרבי על עניינה של שבת חזון בה מראים לכל יהודי את בית
שיעור עם הרב בני ערד, על מבנה המקדש מעל הקרקע ומתחת לקרקע, מתוך שיחותיו של
המשך סידרת התניא עם הרב ערד, שער היחוד והאמונה תחילת פרק ז, שיעור 173, על
שיעור ואני תפילתי 67, על חשיבות אמירת התהילים אחר התפילה, המנהגים השונים באמירת תהילים וחשיבותם
עניינו של המזבח בפשט ובחסידות, שיעור עם הרב ירון לדרמן על הלכות בית הבחירה בליווי
המשך סידרת התניא עם הרב ערד, פרק ו' בשער היחוד והאמונה, שיעור 172 על ההסתכלות
כשאדם נוסע ממקום אחד למקום אחר, פירוש הדבר שהוא לא 'מרוצה' מהמקום שבו הוא נמצא ונראה לו שיוכל להגיע להישג גדול יותר במקום אחר דווקא.
ישנם בני אדם שכל חייהם מבלים ב'מסעות': אצל חלקם ה'מסע' נועד למלא צורך גשמי (מציאת הזדמנויות עסקיות, הגדלת הפרנסה), ואצל אחרים – צורך רוחני, מתוך מחשבה ששליחותו הרוחנית אינה במקום שהוא נמצא, ועליו לחפשה במקום אחר.
אדם שנשברה אצבעו בערב שבת (סמוך לשבת) באופן המצריך ניתוח, וללא זה ישנו סכנת איבר
שלום וברכה. כתוב 'פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן וכ"ו. אומר האור החיים הקדוש 'צריך
בשיחת פרשת פנחס תשמ"ד, ביאר הרבי בהרחבה ב'אותיות' מיוחדות את הצורך להשתחרר מהחשיבה הגלותית, במהלכה אף הביא דוגמה ליהודי ש"מחדיר לעצמו ענין של גלות עד שאינו יכול להשתחרר מזה". וכך אמר הרבי:
יהודי "תמים" עם כל המעלות כו' – יושב בהתוועדות של יום השבת, ומיצר ודואג. מה קרה – הרופא אמר לו שיתכן שלאחרי השבת יצטרך לעבור ניתוח.
המשך סידרת התניא, שער היחוד והאמונה, עם הרב ערד, פרק ו', והפעם על המשמעות של
על משמעותה המיוחדת של תפילת עלינו לשבח, על סגולותיה, ועל פירוש התוכן שלה בפשט ובפנימיות.
ברצוני לשאול על זוג גרושים שהתחתנו פעם נוספת לאישה יש נער בגיל התבגרות וילדים קטנים
אחת מההנהגות המופלאות של הרבי בדור השביעי, היא נתינת צדקה ועשיית ריבוי עצום של יהודים לשלוחי מצוה לנתינת צדקה, במשך שעות ארוכות בחלוקת הדולרים וכדומה, ובכל הזדמנות אפשרית.
סגולותיה של מצוות הצדקה רבות מאוד, וחשיבותה מתעצמת בפרט בדורות האחרונים, כמובא באיגרות הרבות בספר התניא. יסוד נתינת צדקה צריכה להיעשות כמובן משום שזהו רצון ה', וגם מתוך כוונה לזרז את הגאולה. אך הפעם נתעכב על פן נוסף שלה הקשור לנפש הנותן – פיתוח מקום נפשי נכון המאפשר את נתינת הצדקה באופן משוחרר וגאולתי.
המשך שער היחוד והאמונה עם הרב ערד, סידרת התניא שיעור 170, פרק ה' ותחילת פרק
אני לומד כבר כמה שנים מאמרים של חסידות חב"ד אבל אני מרגיש חסך מאוד גדול
שלום אני מתעניינת כרגע לגבי המשמעות החסידית של תחומי האומנות השונים, מהי אומנות על פי
המשך הסידרה לדעת את עצמך, שער היחוד והאמונה פרק ה, עם הרב יצחק ערד, על
המשך ביאורי התפילה על פי הפשט והפנימיות עם הרב מאיר בערד, והפעם על החלק בתפילה
מרכז דעת שמח להזמינכם לערב של התקשרות לכבוד ג' תמוז, במוצאי שבת הקרובה. בתכנית: הרצאה מיוחדת של הרב יצחק ערד: התקשרות במשפחה. הרב פרידמן מאור יהודה על מהותו של יום. מלוה מלכה לגברים ולנשים. היכנסו לפרטים נוספים.
אחד החידושים הגדולים שהרבי מדגיש בקשר לחשיבות עבודת הביטחון כהכנה לגאולה, הוא שעבודת הביטחון היא עבודה נוספת מלבד האמונה.
האמונה עניינה להאמין שמאחר שכל דבר שקורה בעולם הוא בהשגחה פרטית מאת ה', הרי הכול טוב בתכלית, וזאת גם במצבים של קושי והסתר. במצבים אלו הטוב עשוי להופיע כאילו הוא הפך הטוב, אבל מנקודת המבט המאמינה, הופעה זו מלמדת על היותו טוב נעלה יותר מ"עלמא דאתכסייא", כמבואר בתניא.
עבודת הביטחון עניינה לבטוח בביטחון שלם, מתוך היסמכות שלימה על ה', שישפיע טוב נראה ונגלה. ההיסמכות שבעבודת הביטחון יוצרת מציאות חדשה וממשיכה אותה לעולם בפועל.
מה מבטאת השמש? איך זה קשור למשה רבינו שבדורנו? ומדוע בדורנו השמש לא שוקעת?
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.