האם הגילוי של ה’ בעולם הוא מוגבל או לא? מה הענין של הצמצום ומה המשמעות שהוא לא כפשוטו?
האם הגילוי של ה’ בעולם הוא מוגבל או לא? מה הענין של הצמצום ומה המשמעות שהוא לא כפשוטו?
שלום סליחה על המענה המאוחר עקב פסח וכו
מוסבר בתניא פרק מ”ח שלא רק העולם שלנו- עולם העשיה הגשמי הוא מוגבל, אלא גם העולמות הרוחניים הנעלים הם מוגבלים כי השגתם בבורא היא מוגבלת. אדמו”ר הזקן מביא בנוגע לצמצום שכל דבר ביחס לאין סוף זה אפס, אין סוף לחלק ל1 זה אפס וגם אין סוף לחלק למליארד זה אפס, וההסבר בזה כי האין סוף הוא באין ערוך למוגבל. כל ההארה בעולמות היא מוגבלת וממילא העולמות הם מוגבלים- וזה באין ערוך לרוממות הבורא.
האור האמיתי של ה’ לא מתגלה, הוא אין סופי, מה שמתגלה ומצטמצם הוא אור מוגבל, האור האין סופי לא משפיע בגילוי בעולמות רק בהסתרה, הוא מחיה ופועל בהם אבל בהסתרה- מקיף עליהם מלמעלה ולכן הוא נקרא בזוהר – סובב כל עלמין.
מה שנמצא בעולמות עצמם זה אור מועט. וההארה המועטת היא מתלבשת ביחס לאור שלא מתלבש, שמשפיע אבל לא גלוי בתוכם.
יש שני מושגים אור הממלא – אור מועט. או הסובב- אור אין סוף.
האר”י מתאר שתחילת הכל היה אור אין סוף ממלא כל החלל- גילוי האור האין סופי ולא היה ממילא מקום לעולמות, ואז ה’ עשה צמצום וסילק את אורו לצד, האור האין סופי נשאר סובב מסביב, כמו עיגול מלמעלה, ובתוך החלל מאיר קו – הארה מצומצמת- וזה אור הממלא, שמאיר בתוך העולמות. והסובב שמקיף מלמעלה זה אור האין סוף.
היחס בין אור הסובב לאור הממלא זה יחס של בלי גבול וגבול. אור הממלא הוא מוגבל, ההארה מועטת כמו אפס ביחס לאור הסובב שהוא אין סופי.
הרבי בתניא קורא לזה אור הגנוז- שזה ע”ד מאמר רז”ל שהאור שנברא ביום הראשון עמד הקב”ה וגנז אותו. אור של היום הראשון זה אור הסובב האיר בתוך החלל, העולם לא יכול היה להשתמש בו, והוא נשאר סובב מלעלה, ואור שלא נגנז זה הממלא שאיתו הקב”ה החיה ומחיה את העולמות.
בהמשך הפרק כדי להסביר את דברי הארי מביא אדמו”ר הזקן את אחד החידושים של החסידות בנוגע לדברי הארי, שעל זה היה מחלוקת גדולה כנגד החסידות:
בנוגע לדברי הארי שהיה צמצום שהאור הסתלק ונשאר סובב מלמעלה, האם הצמצום היה כפשוטו, שהאור הסתלק למעלה ובחלל לא נמצא האין סוף האם זה היה כפשוט או לא כפשוטו.
לפי הבעש”ט: הצמצום היה לא כפשוטו, וכיצד הרי צמצום אחרת לא היה יכול להיות עולמות, אומר אדמו”ר הזקן – “אין הפי’ סובב ומקיף מלמעלה בבחי’ מקום ח”ו כי לא שייך כלל בחי’ מקום ברוחניות”
אי אפשר להבין שהארי אומר שנוצר חלל ומקום פנוי, והאור נשאר מסביב, זה ציור גשמי בעולם של מקום. המקום הוא כמו החלל, בו האור לא נמצא אלא במקום אחר, והאור מסביב. וכמו חדר שיש אור שיצא מבפנים ונמצא מסביב.
כל הציור הזה לא שייך למעלה כי למעלה אין בכלל גדר מקום, הקב”ה למעלה מזמן וממקום, אז ממילא האור שמתלבש בעולמות זה אור שיכול להתגלות בעולמות, נהרא מוגבל יכול לגלות את זה. מה שהוא לא מבין זה נקרא סובב. אבל זה לא סובב מבחינת מקום.
דוגמא: אדם מבוגר לומד ענין בחסידות ומבין, הענין שהבין מתלבש וגלוי לו, אבל ההשגה האלוקית שטמונה באותו מאמר נמצאים בשורות שלומד אבל הם לא גלויים, הם מוסתרים, אנחנו לא מבינים אותם.
אור הממלא המתלבש בעולמות זה האור שמתגלה. מה שנצמא אבל אתה לא מבין וקולט אותו זה נקרא סובב. זה יכול להיות בתוך התודעה שלך אבל אתה לא קולט את זה.
האור נמצא אבל הוא לא גלוי – בכל העולמות- האור היה גלוי והעולמות לא יכלו להיות, האור הסתלק. אומר אדמו”ר הזקן מה הכוונה הסתלק?
כלומר, לא הכוונה הסתלק לבחוץ, הוא נמצא אבל לא בגלוי. כל הצמצום פעל שזה לא גלוי וממילא קוראים לזה שהצמצום לא כפשוטו. אם נבין את זה שהצמצום כפשוטו- אז ממילא הבורא לא נמצא פה כי אורו האין סופי הסתלק, אבל שהצמצום לא כפשוטו- הבורא נמצא פה אבל אני לא רואה אותו. זה משהו שלי ואצלי, צמצום בעיניים שלי. אם הייתי יכול לראות יותר הייתי רואה איך פה יש אור אין סוף, הצמצום הוא לא לאור, הוא נמצא רק מסתובב, לא מבחוץ אלא בפנים. והכוונה כאמור שהוא לא גלוי.
תניא פרק מח
זוהר פרשת פנחס
עץ חיים שער א (דרוש עגולים ויושר) סוף ענף ג
DAAT coordinators offer assistance and guidance based on Torah and Chassidut in halachic, motivational and family matters to rabbis, leaders and to individuals. The rabbis at DAAT provide answers that appear on this site. If you have any questions, feel free to contact us. Fill in the attached questionnaire and you will receive an answer by email as soon as possible.