ירח שהגוף נהנה מן הגוף- ע”פ חסידות

מקור הדברים הוא במסכת מגילה, הגמרא מסבירה את הסיבה לכך שאסתר נלקחה אל המלך בחודש טבת, כי זה חודש שיש בו קור והגוף נהנה מן הגוף.

הסבר הדברים בפנימיות:

אחד החידושים של הגאולה העתידה הוא שבשונה מהמצב היום בו הגוף ניזון מן הנשמה, לעתיד לבוא, הנשמה תהה ניזונית מן הגוף.

הגמרא במסכת ברכות מביאה את המימרא שהיתה מורגלת בפי רב: [לא כעולם הזה העולם הבא[ העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתיה ולא פריה ורביה ולא משא ומתן ולא קנאה ולא שנאה ולא תחרות אלא צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה שנאמר )שמות כד, יא ) ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו.

כיצד גוף יוכל לחיות ללא אכילה ושתיה? מוסבר בחסידות, שלעתיד לבוא, התלבשות הנשמות בגופים גשמיים, יהיו כמו המצב שהנשמות היו בתחילה בעולם הזה, וממילא הנשמות בגוף יהיו ניזונים מזיו השכינה, וגם הגוף הגשמי יהיה ניזון מזיו השכינה.

אך לכאורה זה פלא, איך גוף יכול להתקיים רק מרוחניות וללא אכילה ושתיה, מה ייתן חיות גשמית לגוף? וגם אם כן, מה תהיה המשמעות של איברי האכילה כמו המעיים, האצטומכא ושאר האיברים המבשלים את המזון? הם יהיו מיותרים, ואם יהיו קיימים ללא תכלית, קשה הרי הקב”ה לא מחיה דבר שאין לו צורך?

בנוסף, למה בכלל צריך שהנשמה תתלבש בגוף, הרי הנשמה בגן עדן משיגה אלוקות ללא גוף, אז למה שלעתיד לבוא זה לא יהיה כך גם? ואדרבה בגן עדן אין את גסות הגוף שמונעת מהנשמה להשיג השגות רוחניות דקות, אז למה בגאולה כן בגוף?

אך בפועל כך זה דווקא יהיה, שהנשמה לבדה בלי בגוף איננה יכולה לקבל את הגילוי הנעלה של אלוקות שיהיה לעתיד לבוא, ודווקא על ידי שתתלבש סגוף. וצריך להבין את הפלא הזה ומה מעלת הגוף?

הסבר הדברים: כל נברא מורכב מגוף ונפש. שורש כל הנפשות הוא מד’ חיות המרכבה (פני שור, פני אריה, פני נשר ופני אדם) וכך החיות השונות תכונותיהם וטבעם קשורים לשורש שלהם בחיות המרכבה, ובני האדם בכלל שורש נפש מפני אדם שבמרכבה. אבל נשמות ישראל שורשן מבחינת אדם שעל הכיסא, כי נשמה היהודית היא הנפש האלוקית שהיא חלק אלו-ה ממעל ממש.

אבל הגוף של כל נברא, כולל הגוף של האדם, לא נמשך מהמרכבה. היות שהוא דבר גשמי הוא נברא יש מאין מרצונו של הבורא. ממילא יוצא שגף האדם נמשך ישירות מהמקום הכי גבוה – אור אין סוף עצמו.

על פי זה מובן גודל מעלת הגוף למרות שבגלוי הוא נחות ואנו רואים איך הוא גשמי וגס אבל בשורשו הוא הכי גבוה ויותר נעלה מכל הנפשות גם מהנפש שלו שמחיה אותו.

לכן היום שמאיר גילוי פחות נעלה ולא מתגלה השורש הנעלה של בגוף, צריך אכילה ושתיה, אבל לעתיד לבוא שמלאה הארץ דעה את ה’ ויתגלה גילוי ה’ בעולם – ממילא תתגלה מעלתו העצמית של הגוף שנתהווה מאור אין סוף, ואז הגוף לא יצטרך אכילה ושתיה והנשמה תהיה ניזונית מן הגוף.

כמו שבגוף אדם יש את האיברים והכוחות השונים, ויש את הבסיס את העצם  שזה הגוף עצמו, כך ברוחניות יש מדריגות שונות באלוקות, אבל יש את “גוף” האלוקות שזהו עצמות ומהותו יתברך.

לאחר הסבר המושגים נוכל להבין את מה ששאלת: המשמעות של חודש טבת שבו הגוף נהנה מן הגוף קשורה לזמן שלעתיד לבוא שאז כאמור הנשמה תהיה ניזונית מן הגוף. והגוף שהוא כאמור בשונה מכל הנפשות- התהווותו מהעצמות, אז הוא יקבל את החיות שלו לא כמו היום מהנשמה, אלא גם בגילוי חיותו תהיה “מן הגוף”- ישירות מעצמות אין סוף ב”ה.

 

בעומק יותר: בספר ה”תניא” מוסבר, שהבחירה של עם ישראל על-ידי הקב”ה “ובנו בחרת מכל עם ולשון”, היא דווקא על הגוף של היהודי. כי “בחירה” שייכת רק בין שני דברים הדומים ושווים זה לזה, וממילא בין הנשמה של יהודי לבין “נשמה” של גוי – זה לא בחירה, משום שהם אינם דומים. הבחירה שייכת רק בין הגופים שבחיצוניותם הם דומים.

לפי זה, מתברר שדווקא בגוף מתבטאת הבחירה האלוקית המיוחדת, וכיון שבחירה לא יכולה להיות מוכרחת ומאולצת כביכול על-ידי סיבות, מובן מזה שגם המקור האלוקי של הבחירה מוכרח להיות נעלה מכל המדרגות שבסדר השתלשלות. שזהו מהותו ועצמותו, כביכול של הבורא. וגילוי הקב”ה במהותו ועצמותו, שלמעלה מכל דרגות גילוי רגילות, יכול להתגלות דווקא בגוף בו אור הנשמה אינו מאיר בגילוי, כמו חודש טבת.