Ask The Rabbi

Ask The Rabbi

category: 

השם “שבועות” לחג מתן תורה

למה חג השבועות נקרא בפועל בשם הזה דווקא, ולא מתן תורה, שבועות זה קשור עם ההכנה לחג – 7 שבועות.. ולה לחג עצמו??

נוכל לענות על השאלה הזאת אם נסביר את הענין של חג השבועות.

חג השבועת הוא היום שבו ה’ נתן לנו את התורה. גם לפני שעם ישראל קיבלו את התוה – למדו תורה. אברהם אבינו היהודי הראשון כתוב עליו שהיה “זקן ויושב בישיבה”. כך גם בדורות שלאחר אברהם וכמו שמתואר על כך בגמרא.

ההבדל הוא, שלימוד התורה אז היה באופן של “אינו מצווה – ועושה”. הם למדו מעצמם בלי שקיבלו על כך ציווי. ממילא גם ההתעלות שהגיעה אליהם מן התורה יכלה להיות רק לפי הכח שלהם עצמם. גם כאלה שהיו בעלי כשרונות מיוחדים והתעלו מעלה מעלה – בכ זאת הכל היה בצורה מוגבלת. כי כל נברא שבעולם, גם המיוחד והגדול – הוא מוגבל.

כאשר הגיע זמן מתו התורה, מתואר במדרש שהקב”ה אמר “התחתונים יעלו לעליונים, העליונים ירדו חתחתונים” “ואני התחיל”. המשמעות של אני המתחיל היא שהקב”ה אומר אנוכי נותן לכם את עצמי בתורה – וכתוצאה מכך, אתם בני ישראל תוכלו להתעלות מעלה מעלה – בלי גבול.

בנוסף להתחברות ולהתעלות לבלי גבול שנעשתה  במתן תורה, מאז גם כל אחד ואחד בין אם הוא גדול בדעה ואף אם הוא קטן בדיעה – כולם יכולים להתחבר חתורה – כי לכל אחד יש את החלק שלו בתורה.

זו הסיבה שזה נקרא מתן תורה, מלשון מתנה, כי דבר כזה נפלא ונעלה, לקבל את התורה עם המאור שבה זהו דבר שהאדם מצד עצמו, גם לא על ידי יגיעה מסוגל להגיע בכח עצמו – זהו דבר שניתן במתנה מלמעלה לכל יהודי.

על פי זה מובן גם מה שמתואר במדרש שבמן משה רבינו בהר סיני למד את התוה, מתואר שהוא היה לומד ושוכח עד שלבסוף משה רבינו אמר איני יודע דבר ולכאורה הרי מצינו בגמרא שמימיהם של אבותינו לא פסקה ישיבה מהם, שגם במצרים היתה ישיבה עמהם (שזה מה שה’ אומר למשה לך ואספת וגו’) ומובן ששה למד תורה עשרות שנים לפני הר סיני?

אלא כאמור, שפה מדובר על דרגה נעלית בתורה הניתנת מלמעלה זה דבר שמשה מצד עצמו בכוחו הוא לא השיג.

אמנם עם ישראל קיבלו מתנה, אבל גם במתנה כפי שמובא בגמרא – צריך להיות ראוי לזה (“ואי לאו דעבד נייחא לנפשי’ לא יהיב לי’ מתנתי’ [=ואם לא שעשה נחת לעצמו לא נתן לו מתנתו]. מהו הדבר שבגינו נעשו עם ישאל ראויים לקבל את התורה?

הסיבה בפשטות היא זכו האבות וכמו שכתוב במדרש רבה שבזכות האבות ניתנה תורה, בזכות כך קיימו תורה ומצוות. עם ישראל היה ראוי ובכך שלאחר שעם ישראל יצאו מערות הארץ והתחילו לספור את הימים, בציפיה מתי כבר הם יקבלו את התורה, והם התכוננו כל ימים אלו לקבל את התורה.

על פי זה מובן מה ששאלת, כי דבר עיקרי ויסודי בקבלת התורה – היה החלק של עם ישראל בהכנה לזה וזה נעשה ע”י ה”שבועות” שהם התכוננו וציפו ונהיו ראויים לקבל את התורה.

כידוע שכל דבר הוא מדוייק, בתורה, והתורה כמו שהרבי מזכיר הרבה פעמים היא מלשון הוראה, ממילא גם בענין זה אנו יכולים ללמוד בנוגע לעבודת ה’, הרבי במכתב לומד מענין זה דבר מיוחד:

כאשר יהודי לומד תורה הוא צריך לזכור, שזוהי תורת ה’ ולכן צריך להיות “ברכו בתורה תחילה”, תחילה לברך ברוך אתה.. נותן התורה. נותן בלשון הוה- שהקב”ה נותן את התורה ברגע זה, וגם עכשיו באופן של מתנה כמו שהיה במעמד הר סיני, ולכן גם עכשיו שלומדים תורה צריך לעשות כמו במעמד הר סיני “מה להלן באימה ביראה ברתת ובזיע  – אף כאן באימה וביראה ברתת ובזיע” 0ברכת כב א, צריך שיהיה יראת חטא קודם חכצמות כנאמר בפרקי אבות.

ובנוסף לכך צריכים “לספור” – להתייגע ולהאיר את כל ה49 שערי בינה שאליהם האדם מסוגל להגיע בכוחות שלו האישיים, ועך ידי ההכנה הזאת, היהודי מגיע ל”תספרו חמישים יום” שנעשה בלימוד התורה שלו “וה’ עמו” ש”הלכה כמותו בכל מקום” כלומר, שהוא לומד ומכוון לאמתיות של התורה. וזה עצמו נעשה באופן שהוא מקבל “מלמעלה” הארות מיוחדות ונעלות ביותר שמחוברים לכח הבלי גבול שלמעלה מכוחתיו האישיים. הוא עושה את עבודתו מלמטה “ומקדשין אותו הרבה מלמעלה”.

Sources

מסכת יומא כח עמוד ב.


שמות רבה פי”ב שמ”ר ל”ג


ר”ן בתחילת פסחים


לקוטי שיחות, שיחה על לג בעומר


סנהדרין צג