אלו שמסתובבים בעולם פגועים וחסרים, הם אומללים וסובלים. בתודעתם ובהתנהגותם שלהם הם 'סותרים' את גילוי השלמות הפנימית שבתוכם. ואלה שמסוגלים לסלוח מעידים שהם מרגישים שלמות פנימית בחייהם, בבחינת "איזהו העשיר – השמח בחלקו": גם במקום החלקי, החסר במידת־מה, בצד הגלוי, הם מסוגלים להיות בשמחה, מתוך אותה תחושת עשירות ושלמות פנימית.

  ב"ה   מה לומדים מט"ו בשבט? תקיפות, עקשנות וחוסר התגמשות הם תכונות הגורמות לתסביכים

שלושה שלבים בדרך לביטחון אמיתי מתחילים עם הידיעה שאסור לפחד מהפחד עצמו..

הגישה הנכונה להתמודד עם המצבים שאנו נמצאים, איך לא מפחידם מהפחד עצמו, וכיצד רוכשים את

יש שחושבים שהשמחה יכולה להתעורר רק בניתוק מהמציאות או בהתעלמות ממנה: "העגל תמיד שמח…" הם אומרים, וכוונתם לומר שהטיפשים שמחים תמיד, ושמחתם נובעת מחוסר הבנה של המציאות, אך האמת היא שההפך הוא הנכון: השמחה היא הסתכלות מעמיקה במציאות.

השאיפה לשמחה טובה אבל לא די בה: ייתכן שאדם אכן ישאף לשמחה, אבל יפעל בדרך שגויה, ואזי הוא עלול ליפול השמחה ולהביא לתוצאות בלתי רצויות. שמחה אמיתית צריכה להיות מבוססת על מקום פנימי של ענווה ו'ביטול'. במקרים שבהם המניע הפנימי לשמחה הוא הרגשת ה'ישות', אי אפשר להגיע לשמחה אמיתית, וצפויים להגיע להפך הגמור שלה – למשברים ונפילות.

הרבי מתייחס אלינו כילדים גדולים! בהתבוננות ביחסו של הרבי אלינו, החסידים, במרוצת שנות הנשיאות, מצינו

שיעור של הרב יצחק ערד על המשמעות של חירות אמיתית

בדבר מלכות השבועי, מתייחס הרבי בהרחבה לשאלתו של הרבי הרש"ב בגיל ארבע או חמש, "מפני מה נראה ה' אל אברהם אבינו ולנו אינו נראה"? ולמענה של סבו, הצמח צדק: "כשיהודי צדיק בגיל תשעים ותשע שנה מחליט שעליו למול את עצמו, ראוי הוא שה' יראה אליו".

סיפור זה מובא בשיחותיו של הרבי פעמים רבות, אך כאן מוסיף הרבי דגש מיוחד: שאלת הרבי הרש"ב אינה על המציאות של של "וירא אליו ה'", אלא הגילוי של הענין. כלומר, הענין של "וירא אליו ה'" ישנו לכל יהודי – יש לו את בחינת היחידה, ניצוץ משיח, והוא קשור לקב"ה בכל מצב. זה רק צריך לבוא לידי גילוי.

ב"ה לא לפחד לחשוב העולם החיצוני שאנו נמצאים בו הוא עולם של 'תקשורת'. כל הזמן

מסע מכוון הציווי "לך לך" מלמד אותנו על הצורך לנוע ולהתקדם. החיים של האדם בעולם

בין מכלול הבעיות הפנימיות והחיצוניות שהפרט והכלל מתמודדים אתן, בולטת בעיית חוסר האחדות, המחלוקת, המריבה ובייחוד שנאת החינם; מצב שהאחד אינו יכול לסבול את זולתו.

לרגל כ"ד טבת, יום ההסתלקות של אדמו"ר הזקן מייסד תנועת חב"ד, אנחנו שמחים להזמין אתכם

אחת הסיבות לקשר בין אורחים לסוכות היא שבחג סוכות אנו עוזבים את דירת הקבע שלנו, שבה אנו בעלי הבית, ועוברים לגור בדירת עראי. באופן זה אנו  כביכול 'מאבדים' את 'מעמדנו' כבעלי הבית והופכים להיות אורחים בסוכה.  חכמים היטיבו לבטא רעיון זה בביטוי שטבעו: "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת" – הסוכה ראויה לכולם במידה שווה. אף אחד אינו בעל הבית בה, ולכן בסוכה, כולנו בעצם אושפיזין.

המשך סידרת שער הביטחון עם הרב ערד, שיעור 18, סוף פרק ד', על הביטחון בה'

המשך סידרת שער הביטחון עם הרב ערד, שיעור 17, המשך פרק ד', "ביאור החלק החמישי"

המשך סידרת שער הביטחון עם הרב ערד, שיעור 13, על תחומי החיים שבהם צריך לבטוח,

"שבענו מטובך" – השלימות שמעוררת את הבקשה כל מי שזכה להיות אצל הרבי ראה והרגיש

ב"ה אחדות אינה ויתור ימי ספירת העומר מתאפיינים במנהגי האבלות שאנו נוהגים בהם. אנו אבלים

ב"ה הגיע הזמן לפתור מהשורש! בין מכלול הבעיות הפנימיות והחיצוניות שאנו נדרשים להתמודד איתן, בולטת

ב"ה בוטחים בה', ונשמרים מסכנות מגפת הקורונה המתפשטת בשבועות האחרונים מעוררת לעיתים חרדות ולחץ. לימוד

המשך לימוד שער הביטחון של רבינו בחיי לאור ביאורי החסידות עם הרב ערד, על ההבדל

המשך סידרת שער הביטחון של רבינו בחיי עם ביאורי החסידות ע"י הרב יצחק ערד, שיעור