שיעור 3, כרך ב' המשך תער"ב – ג' מדריגות דתפלה פסוד"ז, ברכת ק"ש, וק"ש
הרב יצחק ערד בהמשך סידרת השיעורים תער"ב. הסרטה ועריכה: אילן רינדפליש​

עמוד תתכב: וידבר אלקים אל משה ויאמר אליו אני הוי' וארא אל אברהם כו' ושמי הוי' לא נודעתי להם, וצ"ל מהו מודיע לו אני הוי' הלא כבר הודיע לו ש' הוי' כמ"ש בפ' שמות, ובאמת כבר הי' ידוע הש' דהוי' למשה ולישראל מקודם, ומש"א משה ואמרו לי מה שמו מה אומר אליהם פי' הרמב"ן ז"ל שלא שאל ידיעת השם כ"א שאלתו הי' לידע מאיזה מדה היא השליחות אם מהמדה שממנה נסים שבדרכי הטבע או מהמדה שהנסים הם למעלה מהטבע, וא"ל כה תאמר לבנ"י הוי' אלקי אבותיכם שלחני אליכם כו', אבל עצם השם הי' כבר ידוע להם, וכשבא לפרעה בא עם הש' הוי' וכמ"ש כה אמר הוי' אלקי ישראל כו', ופרעה א' לא ידעתי את הוי' דמשם אלקים ידע ועל שם הוי' אמר לא ידעתי שלא רצה לידע מש' הוי', וא"כ אינו מובן מה מודיעם לו עתה אני הוי' וכתי' לכן אמור לבנ"י אני הוי' כו'. גם צ"ל מש"א וארא אל אברהם כו' ושמי הוי' לא נודעתי להם והלא מצינו כ"פ ש' הוי' אצל האבות כו'. ולהבין כ"ז ילה"ק משנת"ל דג' מדרי' דתפלה פסוד"ז ברכת ק"ש וק"ש הן בחי' רוח רעש ואש דכולם הם בבחי' המדות רוח הוא בחי' התלהבות המדות בבחי' מקיף שבא מההתבוננות בענינים שהן בעצם למעלה מהשגה כו', רעש הוא מהתחדשות דבר ומהפלאת הענין ע"כ הוא בבחי' רעש, ומ"מ ה"ז בבחי' התפעלות פנימי יותר מרוח, ואש הוא בחי' אהבה פנימיות שבא מבחי' השגה גמורה בגדולת ה' כו'.

אות שצט) והנה בהג' ענינים דרוח רעש ואש כתי' לא ברוח הוי' לא ברעש כו', והענין דהנה רוח הוא בפסוד"ז בהתבוננות דהתהוות העולמות שנתהוו מרוח פיו ית', הרי אין זה רוח הוי' כ"א רוח אלקי', וכידוע דמש' הוי' לא הי' אפשר להיות התהוות העולמות רק מש' אלקים וכמ"ש בראשית ברא אלקים, ובש' הוי' הוא בחי' ה' אחרונה והו"ע בהבראם בה' בראם שאינו רק הבל רוח חיצוני שנק' אותא קלילא דלית בה מששא כו', ואחרי הרוח רעש שזהו בברכת יוצ"א בהביטול דמלאכים ונשמות בהתבוננות דקדוש שהוא בחי' קדוש ו' והיינו המשכת הארה מבחי' קדש העליון להיות בבחי' ממכ"ע וסוכ"ע כו', שבזה הוא ההתבוננות דקדושת אוא"ס ב"ה ואיך שאין קדוש כה' כו' וכמ"ש בלק"ת ד"ה צאו"ר הב', ולא ברעש הוי' שהרי זהו רק בחי' ו"ה לא בחי' י"ה כו', וגם הוא"ו