Ask The Rabbi

נושא: תפילה

ברכתו של הרבי

רציתי לקבל את ברכתו של הרבי מלובביץ בעניין מסויים. כיצד ניתן גם היום לקבל את ברכתו של הרבי?

עצם בקשת הברכה מהרבי, ההתקשרות אל הרבי, היא מתוך הידיעה הברורה שבכל דור ודור מוכרח להיות משה, שהוא זה המנהיג ומקשר את ישראל עם הקב"ה.

ובחסידות מבואר באריכות, שהצדיק, נשיא הדור הוא זה שמקשר את ישראל, הוא הממוצע המחבר, ודרכו עוברים כל ההשפעות לישראל בגשמיות וברוחניות.

ולכן, המנהג אצל עם ישראל בכל הדורות הוא ללכת ולבקש ברכה מהצדיק. וכמובן שאין זה במקום ח"ו ההשפעה מהקב"ה, אלא הצדיק הא הממוצע המחבר – המבריך וממשיך את הברכות מלמעלה.

ברכה היא מלשון המשכה. יכול להיות מצב שקיימת השפעה רוחנית שמחכה ליהודי למעלה, אלא שבפועל היא לא יורדת למטה, כי ישנם מניעות ועיכובים המונעים ומעכבים את גילוי ההשפעה.

הצדיק ע"י ברכתו פועל להמשיך את אותה ברכה לתוך המציאות של העולם הזה הגשמי, כך שבתוך מציאות העולם תתקיים הברכה בגשמיות ממש.

בפעמים רבות כדי להמשיך את הברכה בפועל צריכים להכין את הכלי, שהוא יהיה מוכן ונכון לקבל את אותה ההשפעה.

וכפי שמובא בהיום יום ב' אדר:

"הברכה צריכה לאיזה דבר שתאחז בו, וכמו המטר על שדה חרושה וזרועה, או היורה ומלקוש על תבואת השדה והכרם. אבל בשדה בור לא חרושה ולא זרועה, אין המטר יורה ומלקוש מביאים תועלת."

ומזה הוא המנהג החסידי, שכחלק מהברכה שמבקשים מהצדיק, מקבלים על עצמם החלטה טובה, הוספה בקיום התורה והמצוות, התחזקות בעניין מסויים, וכך מכינים כלי להמשכת הברכה.

פעמים רבות מורה הצדיק בעצמו את הכלי הנכון ביותר להשפעת הברכה, וכשעושים כלי נכון, אזי הברכה נמשכת.

בכל דור ודור יש אותו הצדיק, נשיא הדור, שהוא הוא הממשיך המשכות אלו בגשמיות וברוחניות. וגם בימים אלו, שהחושך יכסה ארץ, ואין אנו זוכים לראות את הרבי בעיניים שלנו, הרי דבר וודאי וברור הוא שלא ייתכן הפסק בזה ח"ו.

וכפי שמבואר בזה בריבוי מקומות בתורת החסידות, שכשם שאי אפשר להיות גוף ללא ראש, כך לא יכול עם ישראל להתקיים ללא הראש שלו, הרבי.

ודוגמא לדבר מתניא פ"ב:

"וכן בכל דור ודור יש ראשי אלפי ישראל שנשמותיהם הם בחי' ראש ומוח לגבי נשמות ההמון וע"ה"

ובתניא פמ"ב מדייק שהתלבשות זו היא בגוף ונפש של חכמי הדור עיני העדה:

"ועוד זאת יתר על כן בכל דור ודור יורדין ניצוצין מנשמת משרע"ה ומתלבשין בגוף ונפש של חכמי הדור עיני העדה ללמד דעת את העם ולידע גדולת ה' ולעבדו בלב ונפש כי העבודה שבלב היא לפי הדעת כמ"ש דע את אלהי אביך ועבדהו בלב שלם ונפש חפיצה ולעתיד הוא אומר ולא ילמדו איש את רעהו לאמר דעו את ה' כי כולם ידעו אותי וגו'",

ובשיחתו של הרבי, בליקוטי שיחות חכ"ו שיחה לפרשת שמות, מבאר הרבי באופן רחב שמציאותו של משה היא נצחית ולא שייך בה הפסק. כי מידתו של משה רבינו היא מידת האמת. וכשם שבאמת לא שייך שום שינוי כן הוא גם במידתו של משה.

ומבאר שם הרבי באריכות, שנצחיותו של משה מתבטאת בכך שנשמתו של משה מתלבשת בכל דור ודור בנשיא הדור, ואומר שם הרבי במילים ברורות ש"מוכרח להיות משה בכל דור ודור, שבו מלובשת נשמת משה".

ומתוך כל הדברים האלו, ובמקורות נוספים, הרי דבר ברור, שכל אותם הדברים שהיו קיימים לפני ההעלם, הרי הם קיימים גם כיום, ולא רק "גם" אלא הם ביתר שאת וביתר עוז, כי לא יעזוב הרועה את צאן מרעיתו, ומציאותו של משה היא נצחית בעולם הזה הגשמי. והרבי ממשיך להנהיג את עם ישראל כבתחילה, ללא שום שינוי.

ולכן ממשיכים עם ישראל בכל מקום שהם לבקש את ברכתו של הרבי בכל עניין ובכל נושא, בדרכים שונות, כל אחד ואחד לפי התקשרותו ב"אילנא דחיי".

אחת הדרכים המפורסמות שהתקבלו בכל תפוצות ישראל, על בסיס מנהג ישראל בדורות עברו - לפתוח ספרים קדושים ולמצוא שם את התשובה לשאלה – כן הוא גם בנוגע לכתיבה אל הרבי.

והוא המנהג הידוע שנוהגים בו ריבוי יהודים כבר למעלה מעשרים וחמש שנה, שמכינים את הבקשת ברכה, שאלה או כל עניין שרוצים לכתוב אל הרבי ומכניסים אותה לאחד מכרכי "אגרות קודש" של הרבי מה"מ.

בריבוי פעמים מוצאים את התשובה בעמודים שנפתחו, וגם אם לא רואים, דבר ברור הוא שהמכתב הגיע אל הרבי, והרבי ימשיך את ברכתו בעז"ה תיכף ומייד.

בעז"ה נזכה  לברכתו השלימה של הרבי – ההבטחה והנבואה -  "הנה זה מלך המשיח בא".

 

מקורות

ראה בשולחן ערוך הרב אורח חיים סימן פט סעיף א: תפלת השחר זמנה מתחיל מעלות השחר אלא שלכתחלה מצוה להתחיל עם נץ החמה דהיינו אחר יציאתה ולא קודם לכן משום שנאמר יראוך עם שמש וגו' וראוי ליזהר בזה בימי הסליחות שרגילין להקדים קודם נץ החמה ואינו נכון אבל בדיעבד אם עבר והתפלל משעלה עמוד השחר יצא ואף לכתחלה יכול לעשות כן בשעת הדחק כמו שיתבאר.


ונמשך זמנה עד סוף שליש היום שצריך לגמור התפלה קודם שיעבור שליש היום בין שהיום ארוך בין שהיום קצר כגון אם היום ארוך י"ח שעות מעלות השחר עד צאת הכוכבים שליש היום הוא ו' שעות משעלה עמוד השחר ואם הוא ט' שעות שלישיתו הוא ג' שעות ולכן צריך ליזהר בחורף להשכים להתפלל בענין שיגמרו תפלת י"ח קודם שליש היום אף על פי שכבר קראו קריאת שמע בעונתה קודם התפלה כמו שנתבאר בסי' מ"ו.


ואם טעה או עבר ולא התפלל עד אחר שליש היום עד חצות יצא ידי חובת תפלה אבל לא יצא ידי חובת תפלה בזמנה ומכל מקום אין צריך להתפלל במנחה שתים לפי שגם בתשלומין שבמנחה אין לו שכר תפלה בזמנה:


ובסימן קיא סעיף א: (אף על פי שקריאת שמע וברכותיה מצוה בפני עצמה ותפלה מצוה בפני עצמה) צריך לסמוך ברכת גאולה לתפלה ולא יפסיק ביניהם אפילו באמן אחר גאל ישראל ולא בשום פסוק שנוהגין לומר קודם תפלת י"ח כגון פסוק כי שם ה' אקרא ודומיו חוץ מפסוק אדני שפתי תפתח שהוא חובה מתקנת חכמים ואינו חשוב הפסק שכיון שקבעוהו חכמים בתפלה נעשה מכלל התפלה וכתפלה ארוכה היא וי"א שמותר לענות אמן אחר גאל ישראל וכן נוהגין כמו שנתבאר בסי' ס"ו.


ובסעיף ד: אם עד שלא קרא קריאת שמע וברכותיה מצא צבור שמתפללין לא יתפלל עמהם תחלה ולקרות אח"כ קריאת שמע וברכותיה כמו שעושים בפסוקי דזמרה לפי שסמיכת גאולה לתפלה שחרית גדולה מתפלה עם הצבור (אבל בערבית תפלת הצבור גדולה מסמיכת גאולה לתפלה כמו שיתבאר בסי' רל"ו):


[אך בפשטות אי"ז גדול מתפילה בזמנה, מאחר וזהו סוכ"ס מצוה בפני עצמה וזהו זמנה].


ובסימן קכד סעיף ג: ש"ץ שנכנס לבית הכנסת ומצא צבור שהתפללו בלחש והוא צריך לעבור להם לפני התיבה לאלתר יורד לפני התיבה ומתפלל בקול רם לצבור וא"צ לחזור ולהתפלל בלחש לאחרים מוציא לעצמו לא כ"ש ואין בזה משום המשמיע קולו בתפלתו ה"ז מקטני אמנה כיון שעל ידי הדחק הוא עושה כן.


וכן אם הוא שעת הדחק שאי אפשר להתפלל בלחש תחלה כגון שירא שמא יעבור זמן התפלה ולא יוכל לגמור כל י"ח ברכות של חזרת התפלה תוך זמן התפלה יכול להתפלל מיד בקול רם והצבור מתפללין עמו מלה במלה בלחש עד לאחר האל הקדוש וטוב שיהיה אחד לכל הפחות שיענה אמן אחר ברכת הש"ץ אם יהיה לו שהות להתפלל אח"כ או שהתפלל כבר:


ובסימן קט סעיף ג: וכשהוא מוכרח להתחיל מיד ומתחיל עם הש"ץ כשיגיע עם ש"ץ לנקדישך או לנקדש כפי נוסח מדינות אלו יאמר עמו מלה במלה כל נוסח הקדושה כמו שהוא אומר שאף שאין היחיד אומר קדושה בתפלתו כשהוא אומר עם הש"ץ אינו נקרא יחיד וכן יאמר עמו מלה במלה כל נוסח ברכת האל הקדוש וברכת שומע תפלה כדי שיסיים הברכה עם הש"ץ ביחד ושוב א"צ לענות אמן כמו שהש"ץ א"צ שהצבור עונים אחריו ועניית הצבור היא ג"כ על ברכות של זה וגם יכוין שכשיגיע ש"ץ למודים יגיע גם הוא למודים או להטוב שמך כדי שישחה גם הוא עם הצבור במודים ואם יכול לגמור כל התפלה עד שיגיע ש"ץ לסיום שומע תפלה יכול להתפלל בפני עצמו אחר סיום האל הקדוש.


וכל זה כשמוכרח להתפלל מיד משום סמיכת גאולה לתפלה או מפני שהשעה עוברת אבל אם אינו מוכרח לא יתחיל עם הש"ץ ולומר עמו נוסח הקדושה לפי שלכתחלה צריך לשתוק ולשמוע נוסח הקדושה מפי הש"ץ ולענות אחריו קדוש וברוך וימלוך בלבד כמו שיתבאר בסי' קכ"ה:


[וראה שערי הלכה ומנהג חלק א', עמוד קמז].