שלום, אני בתהליך של התחזקות באמונה ובעבודת ה' וכעת אני נמצא במעין קונפליקט פנימי כזה.
אני אסביר : נולדתי לבית דתי-מסורתי כזה והאמנתי אבל אף פעם לא חייתי את התורה. הייתי עושה דברים ומצוות בלי רצון פנימי.
בתחילת השנה, עקב משבר אישי הגעתי ללימוד חסידות ובעקבות זאת התחלתי להתחזק מאוד ולראשונה הרגשתי שאני חי ושמח. כעבור כמה זמן היית לי קצת ירידה רוחנית. זאת אומרת, בתחילת ההתחזקות הייתי מאוד באורות ודיברתי בכל יום עם ה' ( התבודדתי) והרגשתי שמישהו איתי ושומר אלי. הרגשתי מאוד רוחני, הרגשתי חום ואהבה פיני שלא ידעתי להסבירו. בנוסף, לא הרגשתי צורך להוכיח לעצמי שבורא קיים- ידעתי שהוא איתי!!
אך כעבור כמה שבועות האורות קצת נכבו ופתאום נוצר לי רצון עצום לשחזר את אותה הרגשה שהרגשתי. וגם פתאום הרגשתי בצורך להוכיח את קיומו של הבורא ונכנסתי לדיונים לוגים עם עצמי האם הוא קיים על מנת להגיע לאותה ידיעה ברורה.