שיעור 8, כרך ב' המשך תער"ב – ובא"ק נתהווה הכל
הרב יצחק ערד בהמשך סידרת השיעורים תער"ב. הסרטה ועריכה: אילן רינדפליש​
עמוד תתלג: …אבל כשנתהווה בחי' א"ק שזהו בחי' התהוות דבר כו' ונק' בריאה דכללות כו', ה"ז בחי' העלם הראשון שהאור הקו מתעלם בו כו', שזהו כל ענין התהוות העולמות בשביל שיתעלם האור כו', שהרי תכלית הכוונה הוא שיהי' בחי' אור וגילוי כו', רק בכדי שיהי' האור בבחי' גילוי היינו שיהי' באפשר לקבל את האור ע"ז הוא התהוות העולמות בבחי' מציאות והו"ע התהוות הכלים כו', בכדי שיתעלם האור ויהי' באפשר לקבל כו' (וע"ד מ"ש במ"א בענין וברכך ה' אלקיך בכל אשר תעשה כו' דלכאור' למה צריכים לעשי' מאחר דוברכך ה' אלקיך כו', והענין הוא דצריכים לבוש העשי' בכדי שיהי' החיות באופן כזה שיהי' בבחי' חיות אל האדם כו', דבלא לבושים יהי' חיות רוחני וכמו מזון המלאכים שהוא ג"כ מזון אבל אינו בערך האדם להיות מזון אליו, וע"ז צריכים לבושי העשי' כו', דבאמת ברכת ה' היא תעשיר והעשי' היא רק כלי לבד, רק שע"י הכלי עי"ז נעשה האור באופן כזה שיהי' בבחי' חיות אל האדם כו', וזהו ג"כ ענין התהוות העולמות שנתעלם בהם האור שיהי' בערך הנבראים שבהעולם כו'), וההעלם הראשון הוא בחי' א"ק כו'. וידוע דא"ק הוא ממוצע בין אוא"ס לעולמות, וענין הממוצע דא"ק נת"ל פ' קס"ה שזהו שהוא ראשית ההתהוות שהכל נתהווה בבחי' א"ק כו', ועם היות שזהו שאינם בו בבחי' מציאות כלל כו' וכמשנת"ל שם, מ"מ מאחר שהכל נתהווה בזה הרי התעלמות האור בא"ק הוא שיהי' בערך כל העולמות וההשתל' כו', דמאחר שכל העולמות נתהוו בא"ק הרי בזה שאור הקו מתעלם בא"ק ה"ז כללות התעלמות האור שיהי' בערך כל העולמו' וההשתל' כו'. ומ"מ בא"ק הוא בבחי' העדר המציאות לגמרי וע"כ בא"ק מאיר אור הקו בגילוי ממש כו', ואח"כ בעקודים הוא התחלת הוויות הכלים כו' (ועמשנת"ל פ' קל"ב), ועם היותה בבחי' כלי א' מ"מ ה"ה בחי' כלי עכ"פ כו' וע"כ האור הוא בבחי' עשר אורות כו', והיינו שאינו בבחי' פשיטות לגמרי ושייך בו עשר אורות כו', ועם היות שהן בעקודים בתכלית ההתכללות והאחדות שהן עקודים בכלי אחד כו', מ"מ ה"ה עשר אורות כו'. וכן מתעלם האור ממדרי' למדרי' דרך העולמות שנמשך כו', דבנקודים הן עשר אורות בעשר כלים כו', ועם היות שהאור לא הי' בהתלבשות בהכלים, מ"מ ע"י אחיזת האור בהכלים הרי נעשה בבחי' מציאות כו' (וכמשנת"ל באורך בענין תהו ותקון כו'). וכאשר נשברו הכלים דתהו הרי הכלים דתקון הן מה שנתבררו משברי הכלים דתהו כנודע דכלים אלו הן בבחי' מציאות יותר כו', ואינו דומה להכלים שלמעלה מזה שהן רק בבחי' אצי' מאוא"ס ב"ה בבחי' המשכה מלמע' כו', משא"כ כלים דתיקון שהן מבירורים דכלים דתהו הגם שהבירור הי' בדרך מלמעלמ"ט ע"י בחי' ש' מ"ה המברר כו', מ"מ מאחר שהן מברורים דתהו ה"ה בבחי' מציאו' יותר והאור מתעלם בהם יותר כו', וידוע שיש כמה עולמות למע' מאצי' וכמו בגולגלתא יתבין תליסר אלפין עלמין כו', שבכ"ז האור מתעלם ממדרי' למדרי' כו'. וסוד הדיקנא שהן בחי' שערות דמו"ס שזהו בחי' ש' ב"ן דמו"ס המתברר מש' מ"ה שבו והן הבירורים הנק' דורדי' כו' וכמ"ש בבה"ז פ' נשא, וא"כ אין זה כמו הקו שנק' מזל שזהו בבחי' המשכה מלמעלה, אבל מזלות דח"ס זהו מהבירורים כו', וא"כ מתעלם האור ביותר כו', עד שבא האור בע"ס דאצי' בבחי' ציור אדם בהתלבשו' אורות בכלים כו', דעיקר הכלים הן באצי' והאור בא בהם בבחי' התלבשו' ממש כו'…