שיעור 5, כרך ב' המשך תער"ב – נקודת ההשכלה: זהו הברקת וראשית התגלות
הרב יצחק ערד בהמשך סידרת השיעורים תער"ב. הסרטה ועריכה: אילן רינדפליש​

עמוד תתכז: אות תג) ויובן מזה ענין הכוונה פנימי' שבמוח דהיינו מי שיש לו חוש ההשכלה באלקות לידע את הענין האלקי בנקודת ההשכלה גם מצד הפרטי' שבו ואינו מצטרך להשגת הפרטים (גם בדרך הפשטה שזהו בחי' פנימי' המוחין כו'), כי כבר יודע את הענין בנקודת ההשכלה כמו שהוא לאמיתתו כו', הרי תופס בזה את עצם האור האלקי היינו הנקודה העצמיות שנרגש ומאיר אצלו העצמי בבחי' גילוי ממש כו', והתפעלות הנפש בזה הוא בבחי' התפעלות עצמי למעלה הרבה מהתפעלות המדות גם בבחי' פנימי' שלהם הבאה מבחי' פנימי' המוחין כו', והוא שעצם נקודת המוח ועצם נקודת הלב מתפעל על עצם האלקות הידוע ומושג אצלו בבחי' נקודת ההשכלה כו'. והתפעלות זאת הו"ע קולו של משה שלמעלה מקול הלוים (דקול הוא התגלות התפעלות הנפש וכמו כל שיר וניגון שבא מהתפעלות והתלהבות הנפש וכמו כל בעלי השיר יוצאין בשיר כו', וז"ע מזמור שיר ליום השבת וכמ"ש בכתהאריז"ל דעיקר השירה הוא בשבת לפי שאז הוא עליית העולמות כו', והעלי' וההתכללות הוא ע"י שיר וניגון כו', וכן כל התפעלות ועליית הנפש

הוא ע"י השיר כו', ובא מכוונה והתפעלות פנימי וכמו שאנו רואים דאיזה פנימי' שבנפש שא"א לגלות בדבור ה"ז מתגלה ע"י השיר וכמו עונג פנימי או אהבה פנימי' ועצמי' כו' (וכמו נשיקין שבא מאהבה פנימי' כמו"כ הוא בשיר וניגון כו'), וז"ע שיר השירים שהיא התגלות האהבה הפנימי' והעצמי' דהקב"ה לכנס"י וכן מכנס"י להקב"ה שבא בשיר דוקא כו', וכן כוונה פנימי' שבמוח ה"ז בא בשיר וניגון כו', ויש בזה חילוקי מדרי' לפי אופן הכוונה הפנימי' כו'), דשיר הלוים הוא שבא מהכוונה שבמוח (וכידוע דלוים הם בחי' בינה) רק שבא בניגון מסודר לפי אופן הכוונה וכמא' שיודעין לכוון בשיר כו', היינו שיהי' השיר כפי אופן הכוונה כו', וזהו בבחי' פנימי' בינה כו', שהרי אומרים שירה על היין דיין מגלה פנימי' הנפש וכמו נכנס יין יצא סוד כו' (וכמ"ש במ"א מה שע"י היין פניו מאדימין שהוא התגלות החיות פנימי כו'), והיינו בבחי' פנימי' המוחין בהשגת עצם הענין האלקי שלא ע"י לבושי השגה כו', ומ"מ ה"ז בא בניגון מסודר לפי שבא מהשגה עכ"פ, וכנ"ל פ' ת"א דגם פנימי' המוחין ה"ז השגת פרטי הענינים רק בבחי' השגה פנימי' כו', וע"כ גם השיר והניגון בא בתנועות מסודרות כו'. אבל קולו של משה הוא בחי' השיר שבא מהכוונה פנימי' שבמוח שהוא בעצם נקודת המושכל, ועם היות שיש בזה ג"כ הרגש הפרטים הרי כ"ז הוא בעצם הנקודה כו', וההתפעלות בזה היא התפעלות עצמית נקודת המוח ונקודת הלב שמתפעל על עצם אור האלקי כו', ה"ז בא בשיר וניגון בלתי מסודר רק בתנועה א' פתאומית, דהיינו בלתי מכוונת שאינו מסודרת כלל מפני שאין בזה