שיעור 16, כרך ב' המשך תער"ב – אז ישיר משה
המשך סידרת השיעורים תער"ב. הסרטה ועריכה: אילן רינדפליש
סוף הפרק (בעמוד תתנ): מה העיניין אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת? ומהו שייכות תחיית המתים לקריאת ים סוף שבשירת הים מרמז ענין תחה"מ? וצריך להבין מה העיניין דבאז ישיר נתיישבה מלכותך, ומה"ע וכסאך נכון מאז באז ישיר? אמרו ישראל להקב"ה באמת עד שלא בראת עולמך היית – אתה. ומשבראת עולמך אתה – הוא. ולהבין כ"ז ילה"ק משנת"ל במאמר ב"אור תורה" והקב"ה עשה כמה צמצומים שיהי' אחדות עם האדם כו', והאדם צריך לפרוש את עצמו מכל גשמי' עד שיעלה דרך כל העולמות ושיהי' אחדות עם הקב"ה עד שיבוטל במציאות. ונת' שזהו אופן התחברות האדם עם האלקות ע"י ביטול במציאות. שזהו ע"י שהאלקות נתצמצם דרך כל העולמות דוקא, היינו דרך הכלים , שעי"ז מתעלם האור ממדרי' למדרי' בהשתל' דעקודים נקודים וברודים בדרך דכלים דתיקון עד שיהי' בערך האדם. והאדם בכדי שיהי' כלי לאלוקות צריך לפרוש א"ע מכל גשמיות שיהי' בבחי' קירוב לאלקות כו', שיעלה דרך העולמות ע"י העבודה דאהבת עולם כו', והעבודה דהאהבה דרשפי אש וזה העבודה דהסרת כל דבר המפריד, עד שיהי' אחדות עם הקב"ה. ונת' שיש ב' בחי' אש: אש ה' ואש י' שזהו בחי' גבורות. שגבורות דאבא(אש י') שהוא בחי' ביטול במציאות ממש, שבזה מתאחד ממש באוא"ס , שאז הוא בבחי' אדם בשלמות. וזהו ועל דמות הכסא שהוא ית' מכוסה שם דוקא בדמות כמראה אדם. דהנה ענין מראה אדם הוא שנתצמצם אוא"ס בבחי' ציור אדם דאצי' ,דהיינו ע"ס דאצי' בבחי' התחלקות ובבחי' התלבשות אורות בכלים שזהו שנתחדש בעולם האצילות(ההתחלקות), דהרי למע' מאצי' אין שם התחלקות ע"ס עדיין. וכמו עד"מ בכחות הנעלמים שבנפש (שהם למעלה מאצילות) שאור הנפש מאיר שם בכולם בשוה ללא התחלקות. דוגמה להתגלות הכחות הנעלמים רואים בעת השמחה, שמתגלים כמו כולם יחד – שכל ומידות, שהתגלות המוחין להשכיל השכלות עמוקות וכן התגלות המדות במצב דשמחה אחד הם(וזה גם כעיניין חברון). אבל בכחות הגלוים שלמטה(ענר,אשכול) בעת התגלות המוחין , אז נעלמות המידות והרגשות (נשאר אשכול), ובהתגלות המדות נעלם המוחין (נשאר ענר). שהרי בכוחות הגלויים(שלמטה) המדות מבלבלים את המוחין כנודע. אבל בעת השמחה(שזה בבח' הכוחות הנעלמים שלמעלה) כולם הם בהתגלות וכולם בתוקף , האור והגילוי (בח' חברים שבחברון). והיינו שבשמחה הכוחות הנעלמים שלמעלה, מקבלים כולם מעצם הנפש המאיר בכולם בשוה. דכמו"כ הוא בעולמות הא"ס שלפני האצי'. שהאוא"ס מאיר שם בכל הספי' בשוה, דכולם מקבלים מעצמות אוא"ס המאיר בכולם בשוה ואין בהם בחי' מיעוט והשתלשלות ממדרי' למדרי' שזה העיניין שלמעלה מאצי' הוא למעלה מהשתל'. דענין השתל' הוא עד"מ שהמדרי' משתלשלות אלו מאלו דחיצוני' שבעליון נעשה פנימי' אל התחתון, דבזה בהכרח מתמעט האור. ועניין דלמעלה מאצילות, הספי' הן בבחי' התכללות באוא"ס ב"ה שאינם במדרי' ניכרות כלל. ויש הפרש בין התכללות דא"ק והתכללות דעקודים כמשנת"ל , אבל כ"ז הוא בבחי' התכללות . ובאצי' ומטה הוא שע"י השתלשלות וירידת האור באו הע"ס בבחי' התגלות וזה ע"י הארה דהארה. וזהו בחי' ציור אדם דעיקר ציור אדם הוא התגלות הכחות בסדר והדרגה דוקא. ולכן התחלת פרצוף אדם הוא מהחוטם, כי מן החוטם מתחיל התלבשות הכחות בכלים בבחינת התחלקות ובסדר והדרגה, משא"כ בפדחת שלמע' מהחוטם אין בו עדיין היכר האדם. וכמו"כ הוא בציור אדה"ע שזהו דוקא בהתלבשות בכלים וזהו בחי' מראה אדה"ע באצי'.
