המשך תער"ב – אדם אדמה לעליון

הרב יצחק ערד

המשך תער"ב – אדם אדמה לעליון

קישור לספר תער"ב:https://chabadlibrary.org/books/defaul... .
סיכום: והנה ידוע שיש בחי' אש- ה'(מהאותיות אשה) ואש- י' (מהאותיות איש). והם בחי' אש שחורה ואש לבנה. והאש השחורה – הוא האש הנאחז בהפתילה ששורף ומכלה את הפתילה וזהו בחי' רשפי אש דנשמה השורף ומכלה את האש דנפש הבהמית. והאש הלבנה- הוא האש שלמעלה מהפתילה והוא הרשפי אש דנשמה עצמה . ועבודת הנפש דרשפי האש השחורה הוא לבוא ע"י השגה והתבוננות בגדולת ה' והיינו שהלבושי' דנה"ב שלא יפרידו, ושהיא רק בבחי' השגה לבד(שמיעה), מפני שמה שתופס באלקות זהו ע"י השגה שאין זה עצם האור האלקי כ"א בחי' השגת הנשמה, וזהו בחי' (רק) אצילות שבבי"ע ושזהו מבחי' הכלים דאצי', וגם באצי' זהו רק בחי' בי"ע שבאצי', ושם הוא בחי' היחוד דאיהו וגרמוהי. אבל העבודה שלמעלה מהשגה והיא בח' האש הלבנה, היא נקודת המושכל, שתופס בזה בעצם אור האלקי (מבח' ראיה). וכידוע ההפרש בין אש המזבח לאש המנורה דאש המזבח (האש השחור) הוא בחי' אש השורף ומכלה את הקרבן, ואש המנורה (האש הלבן) הוא בחי' אור המאיר, והרי היחוד דאצילות דאיהו וחיוהי הוא בבחי' יחוד ממש שמתייחדים כדבר א' ממש, שנעשה בבחי' ביטול במציאות ממש ומתייחד ממש באוא"ס ב"ה, שזהו בכלליות בבחי' האהבה דרשפי אש – ואז יקרא אדם: דאדם הוא בחי' השלמות, והיינו בחי' א' דם והיינו התחברות שרש ומקור הנשמה עם הנשמה המלובשת בגוף בבחי' אחדות ((וזה בח' משיח ובח' גאולה)). וזהו עיניין אדמה לעליון, דהיינו כמו בחי' אדם דאצי' דאדמה לעליון.

לצפיה