האם אומרים 'תחנון' ביום שישי אחר חצות [אחרי תפילת שחרית, ברכת המזון]?
תפריט
האם אומרים 'תחנון' ביום שישי אחר חצות [אחרי תפילת שחרית, ברכת המזון]?
אדה"ז פסק "נוהגים שלא ליפול על פניהם אחר תפלת מנחה בערב שבת". המגן אברהם ביאר שמזמן תפילת מנחה היום שייך ליום שאחריו (ולכן בערב ראש חודש אין אומרים תחנון). הפרי מגדים הוסיף שהאוכל פת אחרי חצות לא יאמר 'על נהרות' בברכת המזון אלא 'שיר המעלות'. מדיוק לשון הפרי מגדים, שאכל "אחר חצות", משמע שדווקא אם אכילתו הייתה אחר חצות, אך אם סיים לאכול קודם חצות רק שעדיין לא הספיק לברך – יאמר תחנון. דוגמא לכך מצינו במי שאכל סעודה שלישית בשבת ונמשכה סעודתו למוצאי שבת - אומר 'רצה' בברכת המזון כיון שחיובו חל עליו מתחילת אכילתו ולא נפקע ממנו חיוב זה גם ביציאת היום, ולפי זה הוא הדין בסעודה. בנוגע לתפילה – האדמו"ר ממונקאטש לא היה אומר באופן זה תחנון, והעידו חסידים שכן הורה אדהריי"צ.
מגילה דף כ"ח ע"א.
שולחן ערוך או"ח סימן קנ"א ס"א.
משנה ברורה שם סק"א, סק"ב.
מגן אברהם שם סק"ג.
כף-החיים שם סק"ח.
בעל הטורים דברים כו, יט.
שו"ע הרב אורח חיים סימן קכ"ד ס"ו, וס"י. הובא בסידור לאחר תפילת שמו"ע שחרית.
אגרת הקודש כ"ד בסופה.
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.