שבת

בשוע"ר כתב: "נטילת נשמה שחייבים עליה לא עד שיטול כל נשמת החי אלא אפילו נטל מקצת נשמה חייב, כגון המוציא דם מאחד מאברי החי חייב משום נטילת נשמה שבאותו מקום כי הדם הוא הנפש". ועפי"ז כתבו האחרונים שהקושר אחד מאברי הגוף ועל ידי זה גורם לנמק חייב משום נטילת נשמה, דלא בעינן דווקא הוצאת דם בפועל מהגוף לאוויר העולם אלא כל שהוציא מאותו אבר את הדם שהוא נותן את החיות בתוכו חייב משום נטילת נשמה.