צער התוכי

שלום כבוד הרב.

אני לא מצליח למצוא תשובה מספקת לשאלתי , אז אשמח אם תוכל לעזור לי .

ברשותי 2 תוכים :

1. תוכי האכלת יד שגודל , חונך ותופח ע"י בנאדם .
זה תוכי שאפשר לשחק איתו , להאכיל אותו וללטף אותו , ואין שוב בעיה עם זה , כי התוכי אוהב את זה.

2. תוכי שגדל בכלוב , כל החיים שלו היה בכלוב , לא חונך , לא טופח ואי אפשר לשחק איתו ,או ללטף אותו כי הוא נושך ובורח מבני אדם .

עכשיו יש לי 2 שאלות שאני לא מצליח למצוא עליהן תשובה :
התוכים נמצאים בתוך כלוב וכשאני לוקח את התוכי המחונך שאפשר ללטף אותו על מנת לשחק איתו , התוכי השני מתחיל לצרוח , לבכות ולקנא ( למרות שגם אותו אני מוציא מהכלוב , אבל הוא פשוט עף , נתלה על הווילנות של הבית ומתחיל לצרוח . )

אז , שאלתי היא – האם זה נחשב כצער בעלי חיים , כי הריי הוא בוכה וצורח ואני הגורם לזה .

בנוסף , התוכי האכלת יד מרוב שהוא אוהב אותי ומחובר אליי , שאני יוצא מהבית הוא מתחיל לבכות ולקרוא לי שאחזור .

אז האם גם זה נחשב כצער בעלי חיים ?

תודה רבה

ב"ה

שלום וברכה.

להלכה אין זה צער בעלי חיים כל עוד שאינך עושה פעולה שמצערת אותו במכוון. (וגם אז זה מותר אם לאדם יש צורך בזה.).

כמובן שכשמגדלים חיה יש לעשות ככל יכולתך כדי לדאוג למחסורה ושלא תצטער החיה ממחסור. ועל זה אכן יש בכתבי הסוד הקפדה גדולה.

אך ניכר מדבריך שאתה עושה כשורה. אף שעדיין לא מצאת את כל הפתרונות. ובע"ה תמצאם בקרוב.

מקורות