ב"ה.
שלום וברכה. יש לי שאלה בקשר למה שאנחנו מציינים בלוח השנה היהודי – גם בזמן שבו בית המקדש לא קיים – את היום י"ד באייר – כפסח שני, בכך שישנם מנהגים מיוחדים ליום זה, אי אמירת תחנון ועוד, בעוד שכל המושג של פסח שני הוא רק ליחיד ולא לציבור. וברגע שאנו רוצים לעשות זכר למה שהיה בזמן המקדש, בקביעת פסח שני –
מה שייך לעשות זאת בעוד שהתוכן של פסח שני לא שייך בזמן שכל הציבור לא עשה את הפסח הראשון? הרי כל המועדים שאנו קובעים הם בעצם זכר למקדש, ואיזה זכר למקדש יש בפסח שני בעוד שבזמן המקדש – אילו היה קורה סיטואציה כמו שלנו שכל הציבור לא הקריב את הפסח הראשון – לא היו מקריבים בפסח שני, כי ציבור נדחה ולא היחיד?