בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) מה ההגדרה של איסור מלאכת קשירה והתרה. ב) בסיבוב חוט המתכת או בפתיחתו האם ישנו חשש של קושר ומתיר. ג) אדם שמסבב את החוט פעם אחת בלבד או כמה פעמים, האם יש הבדל בזה לגבי איסור שבת. ד) האם יש הפרש בין אריזה שרגילות לפתוח ולסגור אותה כמה פעמים באותו היום, או שהרגילות היא להשאיר אותה להתקיים כך איזה זמן.
ראשית יש להביא מה שכתוב בשולחן ערוך בסימן שיז במשנה ברורה סימן קטן לד, שכל קשר שלפעמים נמלך האדם ומבטל אותו שם לעולם, אזי אף על פי שתחילת עשייתו לא היתה על מנת להניח אותו שם, מכל מקום אסור מדרבנן. ולכן אסור לקשור רצועות המכנסים שהרי לפעמים נמלך האדם ומבטל אותם שם לעולם - עד שיהיה בלוי. והפותל חבלים חייב משום קושר והמפריד את הפתילה שלהם ואינו מכוין לקלקל חייב משום מתיר, וכפי שמבואר ברמב"ם.
והנה בשולחן ערוך הרב אורח חיים סימן שיז סעיף יא, הביא גם כן דין זה וכתב, שהפותל חבלים מכל מין שיהיה - חייב משום קושר, ושיעורו להתחייב מן התורה הוא בכדי שיעמוד החבל בפתילתו בלא קשירה בסופו, שנמצאת מלאכתו מתקיימת. אבל מדברי סופרים אסור אפילו בשיעור כל שהוא. וכמו כן המפריד את הפתיל חייב משום מתיר, ושיעורו כשיעור הפותל, ואמנם זהו דוקא אם לא מתכוין לקלקל, מאחר וכל המקלקלים פטורים מהתורה, אבל מכל מקום אסור מדברי סופרים.
ועל פי זה כתבו הפוסקים לדמות דין זה שבשולחן ערוך לנידון השאלה, וכפי שכתב בזה בארוכה בשאלות ותשובות שבט הלוי חלק ח סימן נה, לאחר שהביא כמה סברות להקל בעניין האמור, הביא סברה שלישית להקל בזה, שכל הדמיון של הפוסקים שחששו לאיסור בזה מצד הדמיון לדין הרמב"ם אינו מוכרח כלל, מאחר ויש לחלק ולומר שמה שכתב הרמב"ם לאיסור הוא רק כאשר צורת בנין החבל נעשה על ידי פתילת וחביקת שני חלקי החבל, שההתקשרות נותן לו איכות הדמיון לקושר וסתירתו למתיר.
מה שאין כן כאן שכל עיקר החבל נעשה לסבב את החבילה וכיוצא בזה, ורק בכדי שיחזיק מעמד מסבבים שני ראשי החבל על מנת לפתוח ולסגור, ואינו דרך קשירה כלל - רק דרך סיבוב בצורה שאפשר לפתחו בנקל, ומי יחדש שאף זה נכלל בגדר קושר ומתיר, ויותר נראה כמו סתם פותחת בעלמא שמותר לסגרו ולפתחו ללא כל חשש.
ומסיים שלכן נראה לו לומר שלמרות שאין לסמוך על כל אחד מהצדדים המובאים להקל בפני עצמו, מכל מקום בצירוף כולם יש להקל ולהתיר, ואף שמי שמחמיר בזה אינו מן התמוהים מכל מקום אין לפי עניות דעתי מקום להרעיש על המקילים בכך, ויש ללמד זכות על ישראל.
אמנם במקום אחר שפלפל בעניין זה – בספרו חלק י סימן סא, כתב להחמיר במקרה מסויים, שלאחר שכתב כמו בפעם הראשונה שעצם הדמיון לפותל חבלים לפי עניות דעתי - אינו דומה כלל, מאחר וכל עיקרו שנעשה לסבב, ורק כדי לסגור מסבבים פעם ושתים, ובזה לא נעשה דמות חבל לעולם, מכל מקום מסיים שם שאולי אם מסבבים הרבה פעמים יתכן קצת דמיון לחבל, ובודאי יש מקום להחמיר בכדי שלא יבאו לעשות בדרך איסור על כל פנים דרבנן.
ואיך שלא יהיה הסכימו כל הפסוקים – גם אלו המחמירים בזה שהדבר דומה לפתילת חבלים, שמכל מקום אינו דומה ממש לפותל פתילים, ואי אפשר להחמיר בו יותר מדין קושר, שאם עושה ליומו - או בדיעבד לשבעה ימים, אפשר להקל ולהתיר.
העולה מן האמור: שתלוי כיצד עושה זאת: אם הוא רק מסבב את החוט מתכת פעם אחת כדי לסגור את האריזה, יש להקל ולהתיר את הדבר, וכמו כן יהיה מותר לפתוח את החוט. והרוצה להחמיר בזה - יחמיר לעצמו. אך אם הוא מסבב את החוט כמה פעמים על גבי האריזה, בזה מן הראוי להחמיר שלא לעשותו בשבת לחשוש לדעות שיש בזה חשש איסור פתילת חבלים בשבת.
ואמנם אם מדובר באריזות מזון כאלו שרגילות האדם לסגור ולפתוח אותם כמה פעמים באותו יום, בהם יש להקל ולהתיר בכל אופן ואין מקום להחמיר בזה.
