נרות חנוכה

איתא בגמ' שיש ליזהר מאוד בהדלקת נרות חנוכה, ואפי' עני המתפרנס מן הצדקה שואל או מוכר כסותו ולוקח שמן להדליק נרות חנוכה. וי"א שחייב אפי' להשכיר את עצמו לקניית שמן לנר חנוכה. (גמ' שבת כג ע"ב. שו"ע סי' תרע"א ס"א. א"ר סי' תרע"א סק"א, מאמר סק"ב.)

וכל זה מקבל משנה תוקף בדורנו זה האחרון, שמרובות הקצבות לנזקקים, והשמן והנרות עולים ממש בזול, ולא נראה לי כלל וכלל שיש מקום להתיר למישהו שלא ידליק נרות חנוכה. איך שנראה מהכתוב, זאת התחמקות ועצלות מיותרת.

אף שהחיוב למכור כסותו הוא רק לצורך נר אחד שמחוייב בו מדינא, ולא כדי להיות מן המהדרים, אך כיום כבר נהגו כל ישראל להיות המהדרין מן המהדרין, ולקנות כמה נרות אין זו הוצאה גדולה כלל וכלל.

ואם בכל זאת אינו מוכן או שאין לו כסף, איתא ע"ז שמי שאין לו מעות, מחוייבים הגבאים ליתן לו נרות או מעות לנ"ח.