מכירת הבכורה

בסוגיה זו דנים ה'ראשונים', והרבה תשובות בדבר. 

[ובהקדים ביאור השאלה, שהגמרא במסכת יבמות ובקידושין דנה בסוגית קניין על ''דבר שלא בא לעולם'' ופוסקת: דבר שעדיין לא קיים אי אפשר להקנותו לאחר.

אם כן כיצד יעקב קנה את הבכורה (שמשמעותה בעיקר לעניין הירושה אחר פטירת האב), הרי האבא יצחק חי עדיין וזה ''דבר שלא בא לעולם''?

המדרש מתרץ: שלפני מתן תורה היה ניתן למכור דבר שלא בא לעולם, אבל לאחר מתן תורה כבר לא ניתן ולכן מדגיש יעקב ''מכרה  כיום''.

קצות החושן מתרץ כך: אי אפשר למכור בכורה אבל אפשר לסלק את עצמו מהבכורה וזה מה שעשה עשו הרשע כדבריו ''ולמה זה לי בכורה?'.'

האור החיים אומר: במכירה לא ניתן להעביר בכורה אבל בשבועה אפשר, ולכן נשבע עשו ליעקב, שנאמר ''וישבע לו על הדבר הזה''.]

העניין אצל יעקב לקנות את הבכורה היה בשביל עבודת הקורבנות שהייתה שייכת לבכורים בלבד (ורק בהמשך ניתנה לכהנים), ועשו היה מקריב בבמה וכאשר רצה יעקב להקריב קורבן לה' היה נדרש להביאו לעשו וזה הרשע היה מקריבו עבור יעקב... ולכן יעקב רצה להקריב בעצמו ולכן מסר נפשו על הבכורה.

על פי הפנימיות, יעקב הוא הבכור האמיתי, כמשל המובא ברש"י, שיעקב היה ראשון ליצירה, כמשל השפופרת שטיפה שנכנסת לתוכה ראשונה יוצאת אחרונה, ולכן יעקב רצה את הבכורה, לגלות את השורש הפנימי גם במציאות הגלויה.