Ask The Rabbi

נושא:

למה האמהות היו עקרות?

מדוע האמהות שלנו היו עקרות? תודה

הנה חז"ל התייחסו לעניין זה ואמרו: "למה נתעקרו אמהות? שהקב"ה מתאווה לתפילתן ומתאווה לשיחתן ". (שיר השירים רבה) ובמדרש תנחומא אמרו: למה נתעקרו האמהות רבי הונא בשם רבי חייא בר אבא אמר כדי שיצאו השנים בלא שעבוד: כלומר לפי הסיבה השניה - לקצר את ימי השיעבוד במצרים לבני ישראל. ויש לבאר בדרך אפשר: כי האמהות הקדושות לא היו אנשים פרטיים, אלא היו נשמות כלליות שכל מה שהיה איתם השפיע על כללות ישראל עד סוף הדורות, ולכן הסבר שהיה איתם, והתפילה שהתפללו על ידי זה, עזר לבנים שלה במשך הדורות שאחר כך. וכמו שרואים בטבע של אמא באופן כללי, שמוכנה לוותר על טובת עצמה עבור ילדיה. ולהבין זאת בתוספת ביאור, כדאי לעיין בקטע של השיחה בלקוטי שיחות כרך ל' פרשת ויחי:  (בקשר לרחל אמנו, אבל זה ודאי נכון על כל האמהות) וזה הלשון בשיחה: אף שהכלל "אני נבראתי לשמש את קוני" חל על אנשים ונשים בשוה, מ"מ קיים הבדל בין האיש והאשה, שעיקר ענין של עבודת השם של האיש הוא — עסק התורה והתפילה וקיום כל המצות, ובזה נכללה (כיון שצריך לעסוק בדרך ארץ ועסק הפרנסה) גם עבודתו "בכל דרכיך דעהו" ו"כל מעשיך יהיו לשם שמים"; משא"כ בנוגע לנשים — פטורות ממ"ע שהזמ"ג (וכן פטורות מתלמוד תורה), כיון שצ"ל עסוקות ב­צרכי הבית (כמבואר בראשונים שמ­טעם זה אשה פטורה ממ"ע שהזמ"ג — לפי שצרכי הבית עלי'). ואולי י"ל שבזה ניכרת מעלת הנשים: באנשים, עיקר ענין עבודת ה' שלהם הוא באופן גלוי, ולכן עבודה זו יכולה לגרום לרגש של שביעת רצון ("שמח בחלקו") ומזה — לרגש של ישות (עכ"פ בדקות דדקות); משא"כ בנשים. ובזה מבואר טעם החילוק בענין היחוס, שעצם וכללות שם ישראל תלוי דוקא בהאם, שהנולד לאם ישראלית הוי ישראל (גם כשהאב אינו יהודי), אבל הפרטים, החילוקים בבני ישראל גופא — כהן לוי ישראל — תלויים במשפחת ה­אב: להיות יהודי — תלוי בזה שהוא חלק אלוקה ממעל ממש, למעלה מהתחלקות לפרטים; ואילו החילוקים דכהן לוי ישראל, שהן דרגות שונות בגילוי ה­קדושה, הרי זה תלוי בהאיש שעבודת השם שלו היא בעניני קדושה גלוי'. וזוהי כוונת יעקב באמרו ליוסף "ואע"פ שאני מטריח עליך להוליכני להקבר בארץ כנען ולא כך עשיתי לאמך כו'" — שזהו החילוק בין יעקב לרחל: מצד ענינו ועבודתו של יעקב צריך הוא להיות קבור במערת המכפלה, ביחד עם שאר האבות — במצב ומקום של קדושה גלוי'; ומעלתה המיוחדת של רחל — "עיקרו של בית", "עקרת הבית" — שהיא מוותרת על שלימות ומעלת עצמה להיות קבורה במערת המכפלה, כדי "שתהא לעזרה לבני'", ובזה גופא — בנים שיהיו לאחרי כו"כ דורות, ובנים שיהיו במעמד ומצב בלתי רצוי, עד כדי כך שיתחייבו גלות; ובשביל אותם הבנים שחטאו וגלו — מוותרת רחל אמנו על זכות קבורה במערת המכפלה ביחד עם יעקב אבינו במשך מאות ואלפי שנים, כדי שעי"ז תוכל להיות "לעזרה לבני'". וזהו הטעם שהיא הביאה את ההבטחה ד"ושבו בנים לגבולם" — דהיות שהיא וויתרה על מעלת עצמה, בשביל בנים אלו, מצד הקשר העצמי שבינה ובינם (בכל מצב שיהיו), הרי זה ממשיך מל­מעלה "מדה כנגד מדה", שלמרות מצבם הגלוי של הבנים (שנתחייבו גלות), הבטיח הקב"ה "ושבו בנים לגבולם", ש­להיותם בנים הרי ודאי שישובו לגבולם, בגאולה האמיתית והשלימה, במהרה בימינו ממש. עד כאן השיחה. ולהוסיף, שעל פי הקבלה יש לזה הסברים נוספים, וכמו שמביא האדמו"ר הזקן במאמריו: וע"כ היו האמהות עקרות כי היו בבחי' דכורא כו'. - כלומר שבשרש העליון האמהות הם למעלה מהאבות, והם בחינת הזכר והמשפיע, ולכן היו עקרות בתחילה. אך התמקדנו כאן על פי הפשט.

מקורות

שדי חמד מערכת אבילות סימן ק"ח.


שם פאת השדה מערכת אבילות סימן ו'.


זוהר פ' וישלח דף קס"ח עמ' א'.


שו"ת מנחת אלעזר ח"ג סימן ס"ד.


יסוד יוסף סוף פ"ב.


קב הישר פ"ב בסופו.


דרכי נועם שו"ת ח"א סימן י"ח.


נטעי גבריאל הלכות אבילות ח"ב פרק צ"א.


אגרות קודש ח"ו עמ' שמח.


שו"ע יו"ד סימן שע"א ס"ה.