לפי אדמור הזק"ן יש כזה מושג של לחם מזונות? מישהו אמר לי שכל עניין "לחמנייה מזונות" הוא לפי שיטות אחרות ולא לשיטת אדמו"ר הזקן.
תפריט
לפי אדמור הזק"ן יש כזה מושג של לחם מזונות? מישהו אמר לי שכל עניין "לחמנייה מזונות" הוא לפי שיטות אחרות ולא לשיטת אדמו"ר הזקן.
יש בהחלט מושג של לחמניות 'מזונות' במקרה שבלחם רוב הנוזל הוא מיץ פירות. הבעיה מתחילה כאשר אוכלים את זה כתחליף לסעודה, שאז מי שאוכל יותר מ'כביצה', צריך לברך על זה 'המוציא'.
החידוש של אדמו"ר הזקן (המופיע בסידור שלו) שאם אוכלים מלחמים אלו לשובע כשיעור 'ארבע ביצים' ומעלה, ושבעים מהם לבדם או בצירוף בשר ודגים וכדומה, מברכים עליהם ברכת המזון (ואם יודעים זאת מראש, יש ליטול ידיים תחילה ולברך 'המוציא'). ואם אוכלים מהם 'כזית' ומעלה ושבעים מהם לבדם או בצירוף , יש ליטול ידיים ולאכול תחילה 'כזית' לחם ממש, ולברך 'המוציא' וברכת המזון. הדברים נכונים גם אם כבר בירכו מזונות תחילה, וגם לאחר שכבר אכלו.
כתב בשולחן ערוך יורה דעה הלכות בשר בחלב סימן פט סעיף ג): מיהו אם אין בשר בתבשיל, רק שנתבשל בקדירה של בשר, מותר לאכול אחריו גבינה, ואין בו מנהג להחמיר.
והקשה בש"ך (ס"ק יט): לקמן ריש סי' צ"ה יתבאר דאפי' לאכלו עם גבינה מותר, דהוי נ"ט בר נ"ט? [שלמרות שאסור לכתחילה לעשות נ"ט בר נ"ט, מ"מ אם כבר עשה כן, מותר בדיעבד לאוכלו אף עם חלב ממש].
ותירץ: ונראה דהא דאשמועינן הכא דמותר לאכול גבינה אחר כך, היינו אפילו נתבשל בקדרה שלא הודחה יפה, דהוי קצת ממשות של איסור, דבכה"ג אסור לאכלו עם גבינה כמבואר לשם, ושרי הכא. [לאכול אחריו חלב – בלא המתנת שש שעות].
וכתב רבי עקיבא איגר (שם, על דברי הש"ך): לענ"ד י"ל דנ"מ, דאפי' אם בשלו חומץ דחריף, בקערה של בשר, דאין בו משום נ"ט בר נ"ט, אפ"ה מותר לאכול גבינה אחריו. [- ללא המתנת שש שעות].
אתר האינטרנט "דעת – יהדות באור החסידות והקבלה" מרכז מאגר תוכן עצום של נושאים שונים: חינוך, זוגיות, שלום בית, משמעות החיים , מודעות עצמית, מעגל השנה ועוד.. התוכן שבאתר מרוכז ברובו משיעורי הרב יצחק ערד – ראש ישיבת דעת וראש מכון דעת ותבונה – לימודי אימון וטיפול יהודי. מרכז דעת נותן שרות של יעוץ הלכתי, השקפתי ומשפחתי, על פי התורה והחסידות, לרבני ודייני קהילות ולאנשים פרטיים בארץ ובתפוצות. התשובות נענות על ידי צוות המשיבים של מרכז דעת. חלק מהתשובות מתפרסמות באתר זו במדור שאלות ותשובות.