כבוש כמבושל

ננסה לסקור להלן בכללות את הדין של כבישה בציר בחצי חתיכה, ונקודת הדברים היא ש בחתיכה כחושה יש להקל אפילו בציר שהחלק שבחוץ מותר:
לגבי חתיכה שחציה נתון בכבישה בתוך ציר, וחציה למעלה מן הציר, עולה מדברי הש"ך (על פי גירסא אחרת שהיתה לו ברמ"א) שאם מדובר על חתיכה כחושה – יש לפסוק גם בזה כשיטת המקילים הנ"ל שמה שמחוץ לציר אינו נאסר, ואם מדובר על חתיכה שמינה – גם מה שמחוץ לציר נאסר כיון שדבר שמן מפעפע למעלה, ולאחר שהחלק שבתוך הציר נאסר הרי נאסרת כל החתיכה (ואף שאין אנו בקיאים בין כחוש לשמן, במקרה שלנו בדין כבוש ניתן להקל בכחוש).
במקרה של ספק כבוש: לרמ"א ספק כבוש אסור (מלבד בבשר בחלב):
כתב הרמ"א על פי איסור והיתר, שספק כבוש אסור, והיינו שאם יש לפנינו דבר שנכבש ויש ספק אם נכבש 24 שעות או לא – אסור, למעט באיסור בשר בחלב שבו הולכים להקל בספק כבוש, כיון שמן התורה איסור בשר בחלב הוא רק בבישול ממש.
לט"ז ספק כבוש מותר כי יש למאכל חזקת כשרות:
הט"ז הקשה על הרמ"א מדין טמא שטבל במקווה שלפעמים מתמעטים מימיו, והיינו שבדרך כלל יש במקווה זה ארבעים סאה ובאותו זמן שטבל לא בדק האם התמעטו מימיו או לא, שהדין הוא שאף על פי שלטמא יש חזקת טומאה מכל מקום יש להעמיד את המקוה על חזקת כשרותו ועלתה לו טבילה. לדברי הט"ז: כל שכן במקרה של ספק כבוש שיש להעמיד את המאכל בחזקת כשרות עד שיוכח שנכבש 24 שעות ונאסר (ולא רק בבשר בחלב אלא בכל האיסורים).
כרתי ופלתי כט"ז והוסיף שבספק בין שתי חתיכות יש להחמיר:
גם כרתי ופלתי (הובא בפת"ש) הסכים לדברי הט"ז שאם יש ספק על מאכל האם נכבש 24 שעות או לא הרי הוא מותר, והוסיף שספק כבוש שיש להחמיר בו הוא רק במקרה שיש ספק בין שתי חתיכות שאחת כבושה מעת לעת ואחת כבושה פחות מעת לעת, ואין אנו יודעים מי היא החתיכה הנכבשת מעת לעת (שבמקרה כזה יש לפנינו בוודאי איסור) [מסתבר שגם הט"ז יודה לזה].
הש"ך כרמ"א כיון שהמאכל איבד את חזקת כשרותו:
אולם הש"ך דחה את קושיית הט"ז והסכים עם הרמ"א, שכן מה שאנו מעמידים את המקווה בחזקת הכשרות הוא מפני שהוא שלם בפנינו (שעכשיו לאחר הטבילה אנו רואים שיש בו 40 סאה), אבל במקרה של ספק אם נכבש 24 שעות או פחות הרי משעה שהחתיכה נפלה לתוך הנוזל האסור ונשארה שרויה בו איבדה את חזקת הכשרות שלה. וכן פסקו פרי חדש ופרי מגדים.
כבוש אינו כמבושל ממש:
על אף שאמרו חכמים שכבוש כמבושל, מצינו מספר חילוקים בדינים שונים בין כבישה לבישול. לקמן רשימת דוגמאות.
באיסור בשר בחלב ובהלכות שבת:
א בשר הכבוש בחלב איסורו רק מדרבנן ולכן מותר בהנאה (בניגוד לבשר המבושל בחלב). וכן לעניין שבת אין חיוב מן התורה על כבישה, אלא האיסור בכבישה הוא רק מדרבנן מפני שדומה לבישול.
בחתיכה שחציה במשקה:
ב בדין חתיכה שנכבשה חציה במים, פסקו האחרונים שמה שמחוץ לכבישה אינו נאסר, בניגוד לבישול שאוסר גם את מה שמחוץ לרוטב.
בבישולי גויים:
ג כבוש אינו כמבושל לענין בישולי גויים .
אינו בולע ומפליט כאחד:
ד בכבוש אין חוששים לבולע ומפליט כאחד , בניגוד לבישול שחוששים, כפי שמבואר בהלכות בשר בחלב בדין לימונים שנחתכו בסכין איסור.
בכחל ששהה עם החלב שבו:
ה כחל (עטין הבהמה) שהניחו שלם קודם צלייתו עם החלב שבו יום שלם, כתב הרמ"א שלא אומרים בזה כבוש כמבושל. וביאר הט"ז דכיון שכל האיסור בכחל הוא מדרבנן לא גזרו בזה חכמים בצונן.
זוהי סקירה כללית של הדברים, ובס"ד שירחיב הזמן נאריך יותר.