טיסה בליל טבילה

בנדה (סז:) נפסק שעל אף שהיום הנשים ספק זבות והיה מקום להתיר שתטבול ביום השביעי, גזרו חכמים שלא תטבול ביום השביעי שמא תבוא לידי ספק. (כך למדו רוב הראשונים את הגמרא לאפוקי דעת הרז"ה שלמד דברי הגמרא שרק אסורים לשמש ביום, אך לטבול יכולה)

 

וכך נפסק ביורה דעה בסימן קצ"ז בסעיף ג' בשו"ע.    

 

כיוון שהאיסור הוא גזרה דרבנן (וגם הבנתה תלויה במחלוקת הראשונים) דנו האחרונים האם במקרים מיוחדים תוכל לטבול ביום השביעי. ויש בזה אריכות ואכ"מ. (עיי' באחרונים על השו"ע שם).  

 

אומנם בבין השמשות (שהוא עצמו ספק) הקילו עוד יותר, ורבו המתירים בעת הצורך לטבול בו.  אלא שיש להבין ולדון בכל מקרה לגופו מהו שעת הצורך. וגם תלוי במנהגים השונים (למשל שהרב הבן איש חי החמיר בזה יותר והרב עובדיה בטהרת הבית הקל אף מלכתחילה לצורך שבת ועוד)

 

וכיוון שנשמע שהדבר נתברר אצל רב ששמע הפרטים, על כן יש להתיר.