בנקודה זו נגעת במקום מאוד עמוק בתחום של יחסי אנוש. יחסי אנוש שמתפרשים בכיוונים שונים, תחומים שונים, משפחה, חברים, עבודה, ובמכלול הרחב של מערכת היחסים.
אחד היסודות הכי חשובים הוא, שמערכת היחסים כלפי חוץ, על כל המרחב שלה, מבטאת את המקום המהותי שלך. איפה שאתה נמצא.
אדם שבמודעות הפנימית שלו, בהרגשה עצמית שלו, הוא בקושי ובחוסר ביטוי אמיתי. אין ספק שזה יתבטא בצורה מאוד ברורה ובוטה, במערכת היחסים שלו.
מערכת היחסים בחוץ היא תשקיף של המודעות הפנימית שלנו עם עצמנו. ובאמת מי שקשה לו במערכת היחסים עם הסביבה, זה אומר שבתוך תוכו מאוד קשה לו עם עצמו.
מה שקורה בחוץ, הוא לא רק תשקיף, אלא אחד הדרכים היותר עיקריות להגיע למצות ולחשוף את עצמנו האמיתי.
עצמנו האמיתי מתגלה דווקא במערכת היחסים של האדם כלפי חוץ.
מבחינה רוחנית, אדם שלא יודע להתחבר טוב בחוץ – עם הזולת על כל מרחביו, הוא אף פעם לא יגיע למיצוי של עצמו האמיתי.
אחד הביטויים, הכלים, ואולי הכלי היותר עיקרי שדרכו אתה מגיע לעצמך האמיתי זה בניית מערכת יחסים נכונה עם הזולת.
חיבור אמיתי עם הזולת הוא הכלי לחשיפה הפנימית של עצמנו. ומבלי חיבור טוב לא תגיע לעצמך האמיתי.
אדם שרוצה למצות את עצמו, למימוש העצמי, הוא חייב לעבוד הרבה להתחברות אמיתית עם הזולת.
וצריכים לשים לב, שישנם כאן שני צדדים שונים, שמשלימים אחד את השני:
מצד אחד, אם אתה במודעות לא נכונה עם עצמך אתה מסובך בחוץ. ומצד שני, כדי להגיע באמת לעצמך האמיתי, למימוש פנימי, אתה מגיע לזה ע"י התחברות טובה עם הזולת. החיבור חוזר אליך עם מימוש עצמי.
העניין יובן, לפי ביאור אחד מהמושגים הייסודים בספרי הקבלה. והוא המושג ייחוד.
האדם נברא בצלם אלוקים, והמושג הזה אומר שהמבנה הפנימי של האדם, מבטא את אותם סודות של מערכת הנהגה אלוקית של כל העולמות.
ייחוד פירושו חיבור של מימדים שונים, לפעמים אפילו הפוכים, שההתמזגות והחיבור בין שני הממדים האלו יוצרת המשכה של אור חדש.
המשכה של מימד חדש שצריך להימשך בתוך המציאות, כמו הולדה חדשה.
אחד המושגים העיקריים זה "אור וכלי". וכדי שיצא מהם מה שצריך, מוכרחים לייחוד בין האור והכלי.
וכמו שהוא בכללות, בחיבור הפכים וצדדים שונים, שחיבור של חסד וגבורה מוליד מימד עצמי, שהוא יותר גבוה גם מהחסד וגם מהגבורה.
ובאדם עצמו, יש גם מקום כזה שהוא מוכרח לחיבור בתוך תוכו. בין שני החלקים שנמצאים עמו תמיד. אצל האדם יש מציאות של קליפה. ויש קדושה.
השלימות האמיתית של האדם, שהוא מסוגל ליצור חיבור – ייחוד אמיתי בין רובד הקליפה ובין רובד הקדושה. החיבור יוצר את התוצאה האמיתית.
רק שהאדם מחבר את הצד המורגש, הבהמי, עם הצד הרוחני האלוקי, רק אז הוא מממש את מה שטמון בהם.
המשמעות של זה, שבעצם להגיע לתוצאה אמיתית, זה ע"י חיבור של מימדים – אור וכלי, נפש בהמית ואלוקית, כיוונים שונים.
כל המושגים האלו של חיבור יש להם שם אחד – ייחוד, ההפוך מפירוד.
האור נמשך, הגילוי של הטוב נמשך, שקורה ייחוד.
אם יש פירוד, מריבה, מחלוקת, זה גורם לסילוק האור. פירוד גורם לסבל, לניתוק מהאור.
המושג פירוד – בלשון הקבלה, שהספירות נבדלות, זה שורש הגלות. זה הסבל הפנימי. כל האור והטוב נמשך ממימד הייחוד.
זה נכון גם בתוכנו, ולכן אין כלי מחזיק ברכה אלא השלום. שלום שיש לנו שני הפכים, ואנחנו מחברים אותם. כי שלום עושים רק שיש הפכים.
אם אין שלום, אצלך או במימדים ההפוכים, הברכה והאור לא יכול לשרות. האור שורה רק שיש שלום
שיש מריבה זה רק מקור סבל והרס. מריבה מפרידה בין שני הממדים, והאור שצריך לשרות הוא מסתלק ואז כל הסבל מתלווה לזה.
את הייחוד או הפירוד רואים בעיקר ביחסים עם הזולת. במערכת יחסים שם אנחנו יכולים ליצור עולם של זהות מתאחדת ואז יש בזה ברכה, שלום אור.
יכולה להיות תופעה כזאת, כמו שאתה כותב בשאלתך, של אנשים שמעדיפים להיות מנותקים. האנשים הללו מעדיפים לא להתמודד ולחיות עם הסביבה שלהם.
ובאמת, מקור הסבל שלהם, הוא לא רק שהם כועסים, אלא אפילו אם הם מנותקים זה מקור סבל גדול מאוד.
המקום החזק שמחזיק אותנו למקום של ייחוד – זה היחסים של האנשים.
אם אתה מסתובב בעולם, ואתה לא אוהב את כולם, ובצדק, כי רבת איתו ואיתו, קשה לך עם האנשים שמסביבך, מה שעובר עליך וקשה עליך – חוסר התחברות מראה שאתה פגוע, משהו באני שלך חסר,
ומצד חוסר ההתחברות אתה לא יכול להגיע ולחשוף את אותו אור פנימי ואמיתי שלך.
עצם זה שאתה מנותק וסובל, אתה לא יכול להגשים ולממש את עצמך האמיתי.
כח ההגשמה האמיתי מגיע רק בכח התחברות וייחוד.
וזוהי הסיבה שכ"כ כ"כ חשוב לאדם להיות מחובר עם הסביבה שלו, ליצור חיבורים אמיתיים ונכונים עם הסביבה, כי כך הוא מגיע למקום של מימוש עצמי ואמיתי.
נכון שאם ישנם פצעים וקשיים צריכים לדאוג לאחות ולחבר אותם, אבל אי אפשר לוותר על המקום של החיבור.
וכמו שבואר לעיל – אם רוצים להגיע למקום אמיתי של הולדה חדשה, מציאות חדשה ומתוקנת, מוכרחים להגיע למקום של "ייחוד" – חיבור אמיתי עם הזולת.
