חובה ללמוד חסידות?

בסוגייא זו נאמרו ריבוי שיחות ומאמרים המבארים את חידושה של תורת החסידות, ומתוכם ניתן לראות ביאורים רבים מדוע תורת החסידות התגלתה דווקא בדורות הכי אחרונים, ומדוע כיום אי אפשר להסתדר ללא לימוד תורת החסידות.

ובכללות מובאים על כך שני טעמים, שבכל אחד מהם ישנו חידוש גדול.

הסיבה הראשונה היא כך: "בזמנו של הבעש"ט היה העולם במצב של התעלפות, וע"י גילוי הבעש"ט ותורת החסידות, נתעורר העולם מהתעלפותו", היינו שהיהודים היו בזמן זה במצב כ"כ נורא מבחינה רוחנית, עד שהיו נקראים כמו מי שהתעלף, שאין בו חיות. והיה מוכרח לעורר אותם לתורה ולמצווה.

ולזה בא הבעש"ט וגילה את פנימיות התורה, כדי לעורר בהם את הניצוץ האלוקי שקיים בהם. לצורך זה הסתובב הבעש"ט בין העיירות וביאר וגילה פתגמים וסיפורים שמעוררים את הלב, ובכך שבה את לב היהודים והשיב אותם לבורא עולם.

וכן הוא גם בהמשך הדורות, שככל שגובר החושך שבעולם, צריכים לגלות עוד ועוד מן ה"חומר המעורר", כך שיעורר את עם ישראל מחושך הגלות.

וזה שבדורות הקודמים היו יכולים לעבוד את הקב"ה ללא החסידות, כי המצב היה יותר נעלה, היו היהודים במצב רוחני גבוה יותר, ויכלו להסתדר בצורה מסויימת.

אך לאחרי כל הירידות וההשמדות, הייסורים הגדולים שעבר העם היהודי, מוכרח הוא לתוספת כוח וחיות שבאה ע"י פנימיות התורה.

וכמו שמביא הרבי במכתב אחד:

"נראה לי הטעם דההוראה שהוא ע"ד ההשתדלות והיגיעה להפיץ תורת החסידות בחוגים הכי רחבים ומבלי להציג תנאים מוקדמים לתורה זו אף שבדורות הראשונים (לפני התגלות הבעש"ט, תלמידו הרב המגיד ותלמידיו ומהם רבנו הזקן) הקפידו על הנהגה כזו, וידוע המשל מרבינו הזקן, מאבן טוב שבכתר המלך שכשנחלה בנו יחידו של המלך וגדלה הסכנה ר"ל, מצוה המלך - אפילו על ספק וס"ס - ליקח אבן טוב מכתבו ולנסות לרפאות בו בנו ביחידו, וכהלשון שכדאי לשפוך כמה וכמה בחוץ בשביל ספק שיגיעו איזה טפות להבן מלך ויחלים ויתרפא, והנמשל מובן.

ונראה גם במוחש בשנים האחרונות, איך שהפצת החסידות רבים הצילה מכמה נסיונות ומכשולים, ומפורסמות הן לכל אלו שהיו במדינות רוסיא ועמדו בנסיונות שם וכו'.

בשעת רצון יזכירו את כל אלה שכותב אודותם על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ויהי רצון שיבשר טוב בכל הענינים אשר במכתבו..."

סיבה נוספת, שהיא עמוקה יותר, מובאת בכמה וכמה מקומות, שתורת החסידות היא מעין הגילוי של תורתו של משיח. ככל שמתקרבים לביאת המשיח, צריכים להוסיף עוד יותר בלימוד החסידות, שכך מתכוננים לבוא האדון ולגילוי תורתו.

ומבאר הרבי באחת השיחות, שבטעם השני נוסף חידוש גדול מאוד על פני הטעם הראשון. לצורך ההתעוררות הרוחנית של עם ישראל, הרי מספיק מעט כוח וחיות כדי לעורר את היהודי מעלפונו.

וכידוע המשל על זה, שהביא אדה"ז כדי להוריד קטרוג שהתעורר על הפצת תורת החסידות, שזהו כאבן שבכתר המלך, ששוחקים אותה בשביל לעורר את בן המלך מעלפונו. ואע"פ שזה חפץ יקר מאוד, הרי גם את זה מגלים להציל חייו של בן המלך.

ואילו בשביל להתכונן לגילוי וביאת המשיח, הרי צריכים לגלות ליהודי נפח הרבה יותר גדול. אין זה רק לעורר אותו מעלפונו, אלא כדי להתכונן ולטעום מביאת המשיח, ולכן צריכים להתכונן כמו שצריך.

וכמשל הידוע שמובא, שלקראת החתוונה צריכים ללבוש בגדים נאים, וללבוש תכשיטים מיוחדים, לקראת החתונה. וכן הוא בחתונה בין כנס"י וקב"ה, שצריכים להתכונן וללבוש את הבגדים הנאים.

וזהו הסיבה שדווקא בדורות הכי אחרונים, זכינו לריבוי עצום של מאמרים ושיחות מכל הרביים, שזהו כטעימה והכנה לגילוי שיהיה לעת"ל בביאת משיח צדקנו.

ובזה הוא המענה על שאלתך, שזה שבדורות הקודמים לא היה את גילוי תורת החסידות, הרי זה בגלל שהמצב הרוחני היה יותר נעלה, ואילו בדורות האחרונים הרי המצב גרוע יותר.

ובקצה השני, הרי דווקא בדורות הכי אחרונים, אנו קרובים לגאולה. וכפי שמצינו ריבוי שיחות בשנים הכי אחרונות, ובמיוחד בשנות הנפלאות, שנמצאים כבר על סף ימות המשיח, וכבר זוכים לטעום ממעדני הגאולה, וצריכים רק לפקוח את העיינים ולראות את הגאולה האמיתית והשלימה.

עד שהעיניים הרוחניות של בני ישראל כבר רואות, ורק צריכים לפתוח את הגשמיות.