Ask The Rabbi

נושא: תפילה

חובה ללמוד חסידות?

מה ניתן לענות למי שאומר – בדורות הקודמים לא למדו חסידות, היו אז צדיקים גדולים ועבדו את ה' בצורה טובה מאוד.. למה בדור האחרון אומרים שזה חובה?

בסוגייא זו נאמרו ריבוי שיחות ומאמרים המבארים את חידושה של תורת החסידות, ומתוכם ניתן לראות ביאורים רבים מדוע תורת החסידות התגלתה דווקא בדורות הכי אחרונים, ומדוע כיום אי אפשר להסתדר ללא לימוד תורת החסידות.

ובכללות מובאים על כך שני טעמים, שבכל אחד מהם ישנו חידוש גדול.

הסיבה הראשונה היא כך: "בזמנו של הבעש"ט היה העולם במצב של התעלפות, וע"י גילוי הבעש"ט ותורת החסידות, נתעורר העולם מהתעלפותו", היינו שהיהודים היו בזמן זה במצב כ"כ נורא מבחינה רוחנית, עד שהיו נקראים כמו מי שהתעלף, שאין בו חיות. והיה מוכרח לעורר אותם לתורה ולמצווה.

ולזה בא הבעש"ט וגילה את פנימיות התורה, כדי לעורר בהם את הניצוץ האלוקי שקיים בהם. לצורך זה הסתובב הבעש"ט בין העיירות וביאר וגילה פתגמים וסיפורים שמעוררים את הלב, ובכך שבה את לב היהודים והשיב אותם לבורא עולם.

וכן הוא גם בהמשך הדורות, שככל שגובר החושך שבעולם, צריכים לגלות עוד ועוד מן ה"חומר המעורר", כך שיעורר את עם ישראל מחושך הגלות.

וזה שבדורות הקודמים היו יכולים לעבוד את הקב"ה ללא החסידות, כי המצב היה יותר נעלה, היו היהודים במצב רוחני גבוה יותר, ויכלו להסתדר בצורה מסויימת.

אך לאחרי כל הירידות וההשמדות, הייסורים הגדולים שעבר העם היהודי, מוכרח הוא לתוספת כוח וחיות שבאה ע"י פנימיות התורה.

וכמו שמביא הרבי במכתב אחד:

"נראה לי הטעם דההוראה שהוא ע"ד ההשתדלות והיגיעה להפיץ תורת החסידות בחוגים הכי רחבים ומבלי להציג תנאים מוקדמים לתורה זו אף שבדורות הראשונים (לפני התגלות הבעש"ט, תלמידו הרב המגיד ותלמידיו ומהם רבנו הזקן) הקפידו על הנהגה כזו, וידוע המשל מרבינו הזקן, מאבן טוב שבכתר המלך שכשנחלה בנו יחידו של המלך וגדלה הסכנה ר"ל, מצוה המלך - אפילו על ספק וס"ס - ליקח אבן טוב מכתבו ולנסות לרפאות בו בנו ביחידו, וכהלשון שכדאי לשפוך כמה וכמה בחוץ בשביל ספק שיגיעו איזה טפות להבן מלך ויחלים ויתרפא, והנמשל מובן.

ונראה גם במוחש בשנים האחרונות, איך שהפצת החסידות רבים הצילה מכמה נסיונות ומכשולים, ומפורסמות הן לכל אלו שהיו במדינות רוסיא ועמדו בנסיונות שם וכו'.

בשעת רצון יזכירו את כל אלה שכותב אודותם על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ויהי רצון שיבשר טוב בכל הענינים אשר במכתבו..."

סיבה נוספת, שהיא עמוקה יותר, מובאת בכמה וכמה מקומות, שתורת החסידות היא מעין הגילוי של תורתו של משיח. ככל שמתקרבים לביאת המשיח, צריכים להוסיף עוד יותר בלימוד החסידות, שכך מתכוננים לבוא האדון ולגילוי תורתו.

ומבאר הרבי באחת השיחות, שבטעם השני נוסף חידוש גדול מאוד על פני הטעם הראשון. לצורך ההתעוררות הרוחנית של עם ישראל, הרי מספיק מעט כוח וחיות כדי לעורר את היהודי מעלפונו.

וכידוע המשל על זה, שהביא אדה"ז כדי להוריד קטרוג שהתעורר על הפצת תורת החסידות, שזהו כאבן שבכתר המלך, ששוחקים אותה בשביל לעורר את בן המלך מעלפונו. ואע"פ שזה חפץ יקר מאוד, הרי גם את זה מגלים להציל חייו של בן המלך.

ואילו בשביל להתכונן לגילוי וביאת המשיח, הרי צריכים לגלות ליהודי נפח הרבה יותר גדול. אין זה רק לעורר אותו מעלפונו, אלא כדי להתכונן ולטעום מביאת המשיח, ולכן צריכים להתכונן כמו שצריך.

וכמשל הידוע שמובא, שלקראת החתוונה צריכים ללבוש בגדים נאים, וללבוש תכשיטים מיוחדים, לקראת החתונה. וכן הוא בחתונה בין כנס"י וקב"ה, שצריכים להתכונן וללבוש את הבגדים הנאים.

וזהו הסיבה שדווקא בדורות הכי אחרונים, זכינו לריבוי עצום של מאמרים ושיחות מכל הרביים, שזהו כטעימה והכנה לגילוי שיהיה לעת"ל בביאת משיח צדקנו.

ובזה הוא המענה על שאלתך, שזה שבדורות הקודמים לא היה את גילוי תורת החסידות, הרי זה בגלל שהמצב הרוחני היה יותר נעלה, ואילו בדורות האחרונים הרי המצב גרוע יותר.

ובקצה השני, הרי דווקא בדורות הכי אחרונים, אנו קרובים לגאולה. וכפי שמצינו ריבוי שיחות בשנים הכי אחרונות, ובמיוחד בשנות הנפלאות, שנמצאים כבר על סף ימות המשיח, וכבר זוכים לטעום ממעדני הגאולה, וצריכים רק לפקוח את העיינים ולראות את הגאולה האמיתית והשלימה.

עד שהעיניים הרוחניות של בני ישראל כבר רואות, ורק צריכים לפתוח את הגשמיות.

 

מקורות

ראה בשולחן ערוך הרב אורח חיים סימן פט סעיף א: תפלת השחר זמנה מתחיל מעלות השחר אלא שלכתחלה מצוה להתחיל עם נץ החמה דהיינו אחר יציאתה ולא קודם לכן משום שנאמר יראוך עם שמש וגו' וראוי ליזהר בזה בימי הסליחות שרגילין להקדים קודם נץ החמה ואינו נכון אבל בדיעבד אם עבר והתפלל משעלה עמוד השחר יצא ואף לכתחלה יכול לעשות כן בשעת הדחק כמו שיתבאר.


ונמשך זמנה עד סוף שליש היום שצריך לגמור התפלה קודם שיעבור שליש היום בין שהיום ארוך בין שהיום קצר כגון אם היום ארוך י"ח שעות מעלות השחר עד צאת הכוכבים שליש היום הוא ו' שעות משעלה עמוד השחר ואם הוא ט' שעות שלישיתו הוא ג' שעות ולכן צריך ליזהר בחורף להשכים להתפלל בענין שיגמרו תפלת י"ח קודם שליש היום אף על פי שכבר קראו קריאת שמע בעונתה קודם התפלה כמו שנתבאר בסי' מ"ו.


ואם טעה או עבר ולא התפלל עד אחר שליש היום עד חצות יצא ידי חובת תפלה אבל לא יצא ידי חובת תפלה בזמנה ומכל מקום אין צריך להתפלל במנחה שתים לפי שגם בתשלומין שבמנחה אין לו שכר תפלה בזמנה:


ובסימן קיא סעיף א: (אף על פי שקריאת שמע וברכותיה מצוה בפני עצמה ותפלה מצוה בפני עצמה) צריך לסמוך ברכת גאולה לתפלה ולא יפסיק ביניהם אפילו באמן אחר גאל ישראל ולא בשום פסוק שנוהגין לומר קודם תפלת י"ח כגון פסוק כי שם ה' אקרא ודומיו חוץ מפסוק אדני שפתי תפתח שהוא חובה מתקנת חכמים ואינו חשוב הפסק שכיון שקבעוהו חכמים בתפלה נעשה מכלל התפלה וכתפלה ארוכה היא וי"א שמותר לענות אמן אחר גאל ישראל וכן נוהגין כמו שנתבאר בסי' ס"ו.


ובסעיף ד: אם עד שלא קרא קריאת שמע וברכותיה מצא צבור שמתפללין לא יתפלל עמהם תחלה ולקרות אח"כ קריאת שמע וברכותיה כמו שעושים בפסוקי דזמרה לפי שסמיכת גאולה לתפלה שחרית גדולה מתפלה עם הצבור (אבל בערבית תפלת הצבור גדולה מסמיכת גאולה לתפלה כמו שיתבאר בסי' רל"ו):


[אך בפשטות אי"ז גדול מתפילה בזמנה, מאחר וזהו סוכ"ס מצוה בפני עצמה וזהו זמנה].


ובסימן קכד סעיף ג: ש"ץ שנכנס לבית הכנסת ומצא צבור שהתפללו בלחש והוא צריך לעבור להם לפני התיבה לאלתר יורד לפני התיבה ומתפלל בקול רם לצבור וא"צ לחזור ולהתפלל בלחש לאחרים מוציא לעצמו לא כ"ש ואין בזה משום המשמיע קולו בתפלתו ה"ז מקטני אמנה כיון שעל ידי הדחק הוא עושה כן.


וכן אם הוא שעת הדחק שאי אפשר להתפלל בלחש תחלה כגון שירא שמא יעבור זמן התפלה ולא יוכל לגמור כל י"ח ברכות של חזרת התפלה תוך זמן התפלה יכול להתפלל מיד בקול רם והצבור מתפללין עמו מלה במלה בלחש עד לאחר האל הקדוש וטוב שיהיה אחד לכל הפחות שיענה אמן אחר ברכת הש"ץ אם יהיה לו שהות להתפלל אח"כ או שהתפלל כבר:


ובסימן קט סעיף ג: וכשהוא מוכרח להתחיל מיד ומתחיל עם הש"ץ כשיגיע עם ש"ץ לנקדישך או לנקדש כפי נוסח מדינות אלו יאמר עמו מלה במלה כל נוסח הקדושה כמו שהוא אומר שאף שאין היחיד אומר קדושה בתפלתו כשהוא אומר עם הש"ץ אינו נקרא יחיד וכן יאמר עמו מלה במלה כל נוסח ברכת האל הקדוש וברכת שומע תפלה כדי שיסיים הברכה עם הש"ץ ביחד ושוב א"צ לענות אמן כמו שהש"ץ א"צ שהצבור עונים אחריו ועניית הצבור היא ג"כ על ברכות של זה וגם יכוין שכשיגיע ש"ץ למודים יגיע גם הוא למודים או להטוב שמך כדי שישחה גם הוא עם הצבור במודים ואם יכול לגמור כל התפלה עד שיגיע ש"ץ לסיום שומע תפלה יכול להתפלל בפני עצמו אחר סיום האל הקדוש.


וכל זה כשמוכרח להתפלל מיד משום סמיכת גאולה לתפלה או מפני שהשעה עוברת אבל אם אינו מוכרח לא יתחיל עם הש"ץ ולומר עמו נוסח הקדושה לפי שלכתחלה צריך לשתוק ולשמוע נוסח הקדושה מפי הש"ץ ולענות אחריו קדוש וברוך וימלוך בלבד כמו שיתבאר בסי' קכ"ה:


[וראה שערי הלכה ומנהג חלק א', עמוד קמז].