"זאת חנוכה"

היום האחרון של חנוכה נקרא כך, ובפשטות כי הוא היום העיקרי של חנוכה. בזה הוא שונה מחגים אחרים שלא מצינו בהם הדגשה על יומם האחרון, וביתר שאת בשונה מחנוכת המזבח, שגם היום הראשון שבה נקרא "זאת חנוכת המזבח".

והטעם לזה הוא: אף שבכלל הכח כולל בתוכו את הפועל, הרי זה כפי שהוא מצד גדרי הבורא, הנותן, ואילו מצד גדרי המקבל צריכים את הבפועל ממש, כי התורה ניתנה בעולם הזה כדי לפעול בתחתונים בגדרם שלהם.

ובימי החנוכה ישנה הדגשה מיוחדת על גדרי המקבל, בשונה מחגים אחרים, שיש בהם גם את ה"למעלה" ולא רק את מציאות התחתון (וכמו שמצינו בכמה וכמה עניינים בחנוכה, וראה להלן בסעיף הדגשת הבפועל).

וכל זה הוא בשונה משאר הימים טובים, שאף שגם בהם נוהגים הלכה כבית הלל (בפועל), מכל מקום נרגש בהם גם ה"למעלה" - "תורתו", ומצד זה כבר ביום הראשון של החג קיים הכל בכח.

ואילו חנוכה כל כולו קשור עם גדרי המקבל, ולכן לא ניתן לומר ביום הראשון שהוא העיקרי מצד מעלת הבכח, אלא רק כאשר ישנם את כל הימים בפועל, אזי "זאת חנוכה" (בשונה מחנוכת המזבח).