תשובה: בכדי לענות על שאלה זו יש לדון בפרטים הבאים: א) מהי ברכת חתנים ואימתי מברכים אותה. ב) האם ברכת חתנים הוא חיוב על החתן והכלה או שהוא חיוב על הסועדים במקום שישנם חתן וכלה. ג) האם יש עניין שהחתן והכלה ישמעו את הברכה שמברכים אותם. ד) האם בכדי לטעום מהיין בסיום השבע ברכות צריכים הם לשמוע את ברכת הגפן ולצאת בזה ידי חובה.
ראשית יש להביא את המובא במסכת כתובות בפרק א', שמברכים בחופת חתן וכלה שבע ברכות, והמנהג לברך אותם בכל שבעת ימי המשתה בסעודה שיש בה מניין עשרה, ופנים חדשות בסעודה. ובכדי לברך זאת צריכים להיות החתן והכל הנוכחים במקום, אך אם אינם נוכחים במקום, אזי אף אם את הסעודה ערכו לכבוד חתונתם, ומורגשת בשמחה לכבודם, מכל מקום לא ניתן לברך את שבע הברכות, בלא נוכחותם בפועל. כמבואר בחידושי הריטב"א במסכת כתובות דף ח'.
אך הרבינו ניסים במסכת סוכה דף כה עמוד ב' כתב שהמנהג לברך ברכת חתנים בכל בתי החתונה, כל זמן שהחתן והכלה שם, אף אם לא נוכחים ממש במקום בו נערכת הברכה. וכן כתב בים של שלמה למסכת כתובות שם פרק א' סימן כ'.
ויש מתווכים בין ב' השיטות וכותבים, שאמנם בלא בחתן לא ניתן לברך, אך אם הכלה אינה נוכחת במקום, ניתן לברך, כי מספיק שהחתן יהיה נוכח במקום. ויש כותבים גם להיפך שניתן לברך גם כאשר רק הכלה במקום למרות שהחתן לא במקום, והיינו שלפי שיטתם מספיק או את החתן או אתה כלה כל אחד בנפרד בכדי לברך ברכת החתנים, ואין צריך ששניהם יהיו במקום. כמבואר בפחד יצחק ערך ברכת חתנים.
ובשאלות ותשובות זבחי צדק החדשות סימן צה כתב, שגם אם החתן והכלה היו בתחילת הסעודה והלכו להם, ניתן לברך ברכת חתנים בסיום הסעודה, מאחר והם ישתתפו בה בתחילת הסעודה. וכמו כן להיפך אם התחילו את הסעודה בלא נוכחותם ובסוף הסעודה באו החתן והכלה, ניתן לברך ברכת חתנים, אף שבתחילת הסעודה לא היו שם, כמבואר בספר עזר מקודש סימן סב, סעיף ח', וזאת אף אם באו קרוב לסיום הסעודה.
ואמנם יש סוברים, שאם החתן והכלה היו בסעודה, אך לפני שבירכו כולם הלכו מכל סיבה שלא תהיה, אין לברך ברכת חתנים, כי לא ניתן לברך זאת אלא כאשר הם נמצאים על כל פנים במקום, כמבואר בשובע שמחות אות קד, ובברכת חתנים פרק ט' סעיף י'.
ואמנם לכתחילה אומרים את ברכת החתנים בנוכחות החתן והכלה, ולכן לפני שמתחילים לברך את ברכת החתנים, נכון לקרוא לכלה שתבוא מהחדר של הנשים, ותתקרב בסמוך לחדר של האנשים בכדי שתוכל לשמוע את הברכות, או שתעמוד בעזרת נשים בקירוב שתוכל לשמוע את הברכות, ונכון לומר למברך להגביה את קולו בכדי שישמעו היטב. כמבואר בים של שלמה שם. והעם, מאחר שעיקר השבע ברכות אמנם מוטל על הסועדים, אך מכל מקום עיקרה היא על הזיווג והחיבור שיעלה יפה, ואם כן ראוי לברך כאשר שניהם שומעים זאת יחד, גם החתן וגם הכלה. וכן מקפידים בריבוי מקומות לקרוא לכלה לפני אמירת שבע הברכות.
ואמנם מעיקר הדין מספיק שהכלה היתה נוכחת במקום, ואף אם בפועל לא שמעה את הברכות, ניתן לברך, ויתירה מזו מצינו בפוסקים שאפילו אם היא ישנה בשעת הברכות, אין צריך להעיר אותה. כמבואר בשאלות ותשובות הרד"ם אבן העזר סימן מה. וכן הוא בספר ויגד משה אות י' שכתב,] שלא מצא מקור שתהיה הכלה מחויבת לשמוע את הברכות וגם על החתן אין חיוב כל כך, וכן בשאלות ותשובות התעוררות תשובה חלק ב' סימן פא.
העולה מהאמור: שמעיקר הדין כל עוד החתן והכלה השתתפו בסעודה ניתן לברך ברכת חתנים – שבע ברכות. ואמנם אין חיוב מעיקר הדין שישמעו זאת החתן והכלה, ובפרט הכלה.
אך לכתחילה כתבו הפוסקים שנכון שישמעו את הברכות, וכן הוא מנהג העולם שקוראים לכלה לשמוע את השבע ברכות, ומבקשים מהאדם המברך שיברך בקול רם. (ובפרט יש להזהיר זאת בנוגע לברכת הגפן, שמוציא בזה ידי חובה את החתן והכלה, שנוהגים לתת להם לאחר מכן לטעום מהכוס. ואם לא שמעו את הברכה, לכאורה עליהם לברך בעצמם ברכת הגפן).
