Ask The Rabbi

נושא: תפילה

דיני מיקרוגל

האם מותר לעשות אפיית חלב אחר בשר (או להיפך) במיקרוגל?

כדי לדון בנושא של מיקרוגל, צריכים אנו להקדים תחילה את ההבדל בין התנורים של זמנם לבין התנורים של ימינו.
לגבי תנורים של זמנם, ישנם אופנים מסויימים בהם מותר לאפות יחד בשר וחלב בתנור אחד. אבל לגבי תנורים ביתיים של זמננו, מוסכם על פוסקי זמננו, שאין היתר לאפות בשר וחלב בו זמנית, שכן נוסף לכך שהתנורים שלנו אטומים לגמרי ואינם גדולים כל כך וממילא יש לאסור בהם משום ריח, יש לאסור בהם גם משום זיעה
האם יש לחוש לריח או זיעה כשאופים בתנור זה אחר זה:
אמנם פוסקי זמננו האריכו לדון לגבי אפייה של בשר וחלב בזה אחר זה באותו תנור. דיון זה נובע מהשאלה האם יש לחוש לריח בזה אחר זה, והאם יש לחוש לזיעה בזה אחר זה, כדלקמן.
אפיה תחת מחבת אחת זה אחר זה אוסרת עם המחבת הזיע משניהם:
הרמ"א כתב כך: "אם אפו או צלו איסור והיתר תחת מחבת אחת מגולים (שהאיסור וההיתר שניהם מגולים תחת המחבת) – אסור אפילו בדיעבד. והוא הדין אם אפו בכהאי גוונא פת עם בשר – אסור לאכלו בחלב. אבל בזה אחר זה – אין לחוש, אלא אם כן הזיע המחבת משניהם, דאז אסור אפילו בזה אחר זה, אם היו שניהם מגולים, דהוי ככיסוי של קדרה" (המחבת נחשב כמו כיסוי של סיר, ואסור להשתמש באותו כיסוי לחלב אחר בשר או להיתר אחר איסור).
בשו"ת יביע אומר כתב שגם מדברי השו"ע בהלכות בשר בחלב עולה שיש זיעה אחר זיעה. זה לשון השו"ע שם: "מחבת של חלב שנתנו בכירה תחת קדרה של בשר, הזיעה עולה ונבלעת בקדרה ואוסרתה". ומבואר בדגול מרבבה שגם המחבת שלמטה נאסרת, משום שהזיעה עולה תחילה מן המחבת החלבית אל תחתית הסיר הבשרי ונאסרת, ולאחר מכן חוזרת ונופלת למטה ואוסרת את המחבת. ביביע אומר האריך להוכיח מדברי הבית יוסף במקום אחר שכך הדין לשיטת השו"ע, ודחה את החולקים על הדגול מרבבה. על פי זה כתב יביע אומר שלכאורה יש לאסור אפייה של בשר וחלב בזה אחר זה, מפני שהזיעה הנדבקת ונבלעת בדופני התנור, חוזרת ונופלת על ידי הזיעה של המאכל האחר ואוסרתו.
התכונה המיוחדת של מיקרוגל שנוזלים בולעים את האנרגיה הנפלטת והופכים אותה לחום שמאפשר חימום ובישול. לפיכך אם שמים כוס מים בתוך תנור מיקרוגל, המים יתחממו, הכוס תתחמם בגלל המגע עם המים, אבל הידית תשאר קרה. כלומר דפנות הכלי אינן מתחממות על ידי הקרינה.
יש לדון אם הזיעה במיקרוגל מגיעה ליד סולדת:
החשש לזיעה אחר זיעה שהובא לעיל בדין תנור, קיים לכאורה גם במיקרוגל. אכן יש לדון האם הזיעה במיקרוגל מגיעה לידי יד סולדת, כיון שיש בו מאוורר המוציא את הזיעה, ואף הדפנות אינן חמות.
מסתבר להקל במיקרוגל על ידי כיסוי:
למעשה מסתבר להתיר לבשל במיקרוגל בשר אחר חלב אם מקפיד לכסות תמיד את תבשילי הבשר (או החלב), כדרך שמועיל כיסוי בתנורים של זמנם כמבואר בשו"ע ובפוסקים. בהוראות המכון הטכנולוגי להלכה כתבו שהכיסוי לא צריך להיות הרמטי, כיון שהאדים המועטים שייצאו יתקררו קודם שיגיעו לדפנות.
אמנם בשוק הכשרות למהדרין (כגון במטוסים שמחממים אוכל במיקרוגל טרף) מקובל להצריך עטיפה הרמטית בשני כיסויים.
עוד יש לציין שמיקרוגל שיש בו גוף חימום להשחמה דינו כתנור רגיל.
בשו"ת חלקת יעקב אסר לאפות בתנור מאכל חלבי לאחר מאכל בשרי, וכתב שאפילו בדיעבד יש סברא לאסור את המאכל החלבי משום החשש שנבלעה בו זיעה של המאכל הבשרי (בפשטות מדובר שלא עברו 24 שעות בין המאכל הבשרי לחלבי).
אמנם בשו"ת יביע אומר התיר לאפות בתנור מאכל חלבי לאחר מאכל בשרי, בתנאי שמדובר במאכל ולא בתבשיל לח, וכבר עברו 24 שעות מצליית הבשר, והמאכל החלבי מונח בכלי, והסיק את התנור 20 דקות לפני אפיית המאכל החלבי.
למעשה כבר פשט המנהג לייחד תאים נפרדים בתנור לבשר וחלב.
לגבי מיקרוגל, מסתבר שמותר לחמם בו מאכל חלבי לאחר מאכל בשרי אם מקפיד לכסות את המאכל (והמחמירים מקפידים על עטיפה הרמטית בשני כיסויים).

מקורות

ראה בשולחן ערוך הרב אורח חיים סימן פט סעיף א: תפלת השחר זמנה מתחיל מעלות השחר אלא שלכתחלה מצוה להתחיל עם נץ החמה דהיינו אחר יציאתה ולא קודם לכן משום שנאמר יראוך עם שמש וגו' וראוי ליזהר בזה בימי הסליחות שרגילין להקדים קודם נץ החמה ואינו נכון אבל בדיעבד אם עבר והתפלל משעלה עמוד השחר יצא ואף לכתחלה יכול לעשות כן בשעת הדחק כמו שיתבאר.


ונמשך זמנה עד סוף שליש היום שצריך לגמור התפלה קודם שיעבור שליש היום בין שהיום ארוך בין שהיום קצר כגון אם היום ארוך י"ח שעות מעלות השחר עד צאת הכוכבים שליש היום הוא ו' שעות משעלה עמוד השחר ואם הוא ט' שעות שלישיתו הוא ג' שעות ולכן צריך ליזהר בחורף להשכים להתפלל בענין שיגמרו תפלת י"ח קודם שליש היום אף על פי שכבר קראו קריאת שמע בעונתה קודם התפלה כמו שנתבאר בסי' מ"ו.


ואם טעה או עבר ולא התפלל עד אחר שליש היום עד חצות יצא ידי חובת תפלה אבל לא יצא ידי חובת תפלה בזמנה ומכל מקום אין צריך להתפלל במנחה שתים לפי שגם בתשלומין שבמנחה אין לו שכר תפלה בזמנה:


ובסימן קיא סעיף א: (אף על פי שקריאת שמע וברכותיה מצוה בפני עצמה ותפלה מצוה בפני עצמה) צריך לסמוך ברכת גאולה לתפלה ולא יפסיק ביניהם אפילו באמן אחר גאל ישראל ולא בשום פסוק שנוהגין לומר קודם תפלת י"ח כגון פסוק כי שם ה' אקרא ודומיו חוץ מפסוק אדני שפתי תפתח שהוא חובה מתקנת חכמים ואינו חשוב הפסק שכיון שקבעוהו חכמים בתפלה נעשה מכלל התפלה וכתפלה ארוכה היא וי"א שמותר לענות אמן אחר גאל ישראל וכן נוהגין כמו שנתבאר בסי' ס"ו.


ובסעיף ד: אם עד שלא קרא קריאת שמע וברכותיה מצא צבור שמתפללין לא יתפלל עמהם תחלה ולקרות אח"כ קריאת שמע וברכותיה כמו שעושים בפסוקי דזמרה לפי שסמיכת גאולה לתפלה שחרית גדולה מתפלה עם הצבור (אבל בערבית תפלת הצבור גדולה מסמיכת גאולה לתפלה כמו שיתבאר בסי' רל"ו):


[אך בפשטות אי"ז גדול מתפילה בזמנה, מאחר וזהו סוכ"ס מצוה בפני עצמה וזהו זמנה].


ובסימן קכד סעיף ג: ש"ץ שנכנס לבית הכנסת ומצא צבור שהתפללו בלחש והוא צריך לעבור להם לפני התיבה לאלתר יורד לפני התיבה ומתפלל בקול רם לצבור וא"צ לחזור ולהתפלל בלחש לאחרים מוציא לעצמו לא כ"ש ואין בזה משום המשמיע קולו בתפלתו ה"ז מקטני אמנה כיון שעל ידי הדחק הוא עושה כן.


וכן אם הוא שעת הדחק שאי אפשר להתפלל בלחש תחלה כגון שירא שמא יעבור זמן התפלה ולא יוכל לגמור כל י"ח ברכות של חזרת התפלה תוך זמן התפלה יכול להתפלל מיד בקול רם והצבור מתפללין עמו מלה במלה בלחש עד לאחר האל הקדוש וטוב שיהיה אחד לכל הפחות שיענה אמן אחר ברכת הש"ץ אם יהיה לו שהות להתפלל אח"כ או שהתפלל כבר:


ובסימן קט סעיף ג: וכשהוא מוכרח להתחיל מיד ומתחיל עם הש"ץ כשיגיע עם ש"ץ לנקדישך או לנקדש כפי נוסח מדינות אלו יאמר עמו מלה במלה כל נוסח הקדושה כמו שהוא אומר שאף שאין היחיד אומר קדושה בתפלתו כשהוא אומר עם הש"ץ אינו נקרא יחיד וכן יאמר עמו מלה במלה כל נוסח ברכת האל הקדוש וברכת שומע תפלה כדי שיסיים הברכה עם הש"ץ ביחד ושוב א"צ לענות אמן כמו שהש"ץ א"צ שהצבור עונים אחריו ועניית הצבור היא ג"כ על ברכות של זה וגם יכוין שכשיגיע ש"ץ למודים יגיע גם הוא למודים או להטוב שמך כדי שישחה גם הוא עם הצבור במודים ואם יכול לגמור כל התפלה עד שיגיע ש"ץ לסיום שומע תפלה יכול להתפלל בפני עצמו אחר סיום האל הקדוש.


וכל זה כשמוכרח להתפלל מיד משום סמיכת גאולה לתפלה או מפני שהשעה עוברת אבל אם אינו מוכרח לא יתחיל עם הש"ץ ולומר עמו נוסח הקדושה לפי שלכתחלה צריך לשתוק ולשמוע נוסח הקדושה מפי הש"ץ ולענות אחריו קדוש וברוך וימלוך בלבד כמו שיתבאר בסי' קכ"ה:


[וראה שערי הלכה ומנהג חלק א', עמוד קמז].