טעם איסור הדיבור הוא משום צניעות, ולדברי המקובלים יש מין שד ששמו תני שיחטיא את האדם ויתגרה בו ויזקנו אם ידבר שם, אך אם צריך לדבר מענין הצריך לו מותר לו בכך. (שו"ע רבינו מהדו"ת סעי' ב)
מקורות
אנו משתמשים בקובצי Cookie כדי לשפר את חווית הגלישה שלך ולנתח את תנועת הגולשים באתר. האם את/ה מסכים/ה לשימוש בקובצי Cookie?