שלום וברכה, מצאנו בדברי רבינו הזקן שתי פסיקות:
בשו״ע שלו כתב שאין להפסיק גם לדברים שבקדושה וק״ו לדברי הרשות, וכן פסק מרן הבית יוסף.
כאשר הוא שומע דברים שבקדושה ישמע ויכוון בלי לענות.
אלא שלמעשה מנהגנו (חב״ד) להפסיק כאשר שומעים דברים שבקדושה ולברך ברכה נוספת על תפילין של ראש כמו שפסק במשנתו אחרונה בסידור.
והחכם עיניו בראשו, שכאשר רואה שמתקרבים לדבר שבקדושה עליו להמתין מלהניח תפילין כך שיוכל לענות כדין.
