כדי לברר את הדין בנוגע לשאלה זו, יש לנו להקדים ולברר את מהותה של ברכת 'ברוך שפטרני', ומזה נוכל להסיק אם היא יכולה לחול בנוגע לבן מאומץ.
והרחיבו בנושא זה בספרי השו"ת, ואחד מהם הוא מה שמובא בדבר זה בשו"ת בצל החכמה, ואנו נביא את עיקרי דבריו, ולאחרי זה נעלה הלכה למעשה בנוגע לשיטתנו בדבר.
בתחילה הוא מקדים ומביא את השאלה - בנוגע לשאלת מע"כ וכו' נ"י, כי בן אשתו שנולד לה מבעלה הראשון נעשה בן י"ג שנה, אם על מע"כ נ"י לברך ברכת ברוך שפטרני וכו' כאשר יעלה בנו חורגו הבר מצוה לקרות בתורה ביום ה' הבעל"ט, או דילמא אין לברך ברכה זו רק בעת שבנו ממש נעשה בר מצוה ועולה לתורה, זת"ש.
ומקדים ומבאר שיש לברר בכללות בכוונת ברכת ברוך שפטרני, שבעצם יש בזה ב' פירושים, וכפי שמביא בעצמו - לענד"נ שדין זה תלי' בשני הפירושים בכוונת ברכת ברוך שפטרני המובאים במג"א (סי' רכ"א סק"ה). דלפירוש הראשון, דאשר פטרני מעונשו של זה ר"ל, שעד עכשיו נענש האב כשחטא הבן בשביל שלא חנכו ע"ש, שפיר שייך לברך ברכה זו גם על בן אשתו, דכיון שהוא נכנס אל ביתו כשנשא את אשתו, אמו של בן זה, והוא נמצא אתו עמו בבית, הרי מוטל עליו לחנכו, ונענש עליו אם יחטא הבן לפי שלא חנכו...
משא"כ לפירוש השני שמביא המג"א שם בשם היש"ש בכוונת ברכת ברוך שפטרני, דעד עתה נענש הבן בעון האב וממילא יש עונש על האב שגרם לכך כמבואר במחצה"ש שם, א"כ בבן אשתו בודאי שהוא אינו נענש בעון אביו חורגו. כי כנראה אפי' בעון אמו אינו נענש כדכתיב, פוקד עון "אבות" על בנים, עון אבות ולא עון אמהות, עיי' פרמ"ג (סי' רכ"ה א"א סק"ה). ועיי' ס' עזר מקודש (אה"ע סי' כ"א סעי' ו') מש"כ בנוגע לזה. - וכיון שכן, לא שייך כלל שיברך בעל אמו ברכת ברוך שפטרני על בן אשתו בהגיע עתו להיות בר מצוה. מאחר שגם עד עתה לא נענש הבן בעון אביו חורגו.
וממשיך ומביא, לכן כיון שבלא"ה מנהגנו לברך ברכה זו בלי שם ומלכות כהוראת הרמ"א בהגהת שו"ע או"ח (סי' רכ"ה סעי' ב'), וכ"ה גם בסדור הגאון יעב"ץ וסדור דה"ח וכן הכרעת הגאונים בשו"ת יד יצחק (ח"ג סי' ר"ל) ושו"ת לבושי מרדכי (ח"א סי' ל"ז) ושו"ת רבי טיאה ווייל (חאו"ח סי' ט"ז) וס' יוסף אומץ (פרנקפורט סי' תנ"ב) וכ"כ גם בס' מקראי קודש מובא בפי' שערי רחמים לס' שערי אפרים (שער ב' סוף אות א'). וקרוב לדבריהם מצאתי מפורש בסי' לקט יושר הכולל מנהגי רבינו בעל תרומת הדשן (חאו"ח דף מ'), שכ' וז"ל, כשקרא בנו תחילה בס"ת כשהתחיל ברכו אומר בריך רחמנא מלכא דארעא שפוטרני מעונש זה וכו' ע"כ. שוב כ' שם בסוגריים: וזכורני שאמר שלא הוזכר בפירוש ה' אלקינו מלך העולם ע"ש. - לכן שפיר מברך ברכה זו גם בנד"ד בלי שם ומלכות לצאת ידי חובתו לפי פירוש הראשון שבמג"א הנ"ל דלדידי' צריך הוא לברך גם בנד"ד וכמש"כ..
ובסוף מביא מדברי חתנו, שהעיר, כי לפמש"כ בהגהת חכמת שלמה להגר"ש קלוגר ז"ל לשו"ע אה"ע (סי' א' סעי' א') דהמגדל יתום ויתומה בתוך ביתו מקיים בכך מצות פריה ורביה לדעת הטו"ז, ועיין מש"כ שם בזה לדעת הדרישה, אם כן פשיטא שעל האב לברך עליו ברוך שפטרני דהא נחשב כבנו ממש.
העולה להלכה: א) בן אשתו המתגדל אתו בביתו ונעשה בר מצוה, יברך ברכת ברוך שפטרני וכו' בלי שם ומלכות (אות א' ב') - ב) גם הנוהגים לברך ברכה זו בשם ומלכות, בבן אשתו יברכנה בלי שו"מ (אות ג') - ג) על נכדו יתום מאביו, יברך ברוך שפטרני בלי שו"מ (אות ד'). גם כשאינו מגדלו בתוך ביתו. - ד) על בן אשתו שאינו מגדלו בתוך ביתו, א"צ לברך כלל כאשר נעשה בר מצוה (שם). - ה) אשה אלמנה שאין לה בעל חייבת בחינוך בני' מדין אפוטרופוס (אות א') - ו) אלמנה שניסת לבעל ובני' היתומים מבעלה הראשון אתה בבית בעלה השני, חובת חינוך בני' על בעלה השני מדין אפוטרופוס (שם).
ומכל זה יוצא לנו לעניין הלכה למעשה שלחלק מהפוסקים אין לברך ברכה זו על בן מאומץ, מאחר שאין הוא אביו האמתי שיתחייב במקומו בעונשים. אמנם יש שכתבו שיכול לברך כן בלא 'שם ומלכות', מאחר וקיבל עליו לגדלו ולחכנו, שייך הוא בעונשין באם התנהג אותו ילד שלא כשורה - מפני חוסר חינוך הראוי, ומאחר והמנהג שלנו לברך בין כה ברכה זו ללא שם ומלכות, נראה שניתן להקל.
